פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עא יד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עא יד

סעיף יד[עריכה]

שטר שיש בו נאמנות, ומנהג המקום שהרבה כותבים נאמנות, בלא המלכת הבעלים, לשופרא דשטרא, והלוה טוען כי בלא רשותו נכתב, אם העדים עצמם הם כאן ואומרים שלא כתבוהו כי אם מפני שהיו רואים שבשאר שטרות הוא כתוב כך, אף על גב דכתיב ביה: וקנינא מיניה על כל מאי דכתיב לעיל, אין סומכין על הנאמנות, כיון שאינו מנהג פשוט לכתוב כן בכל השטרות^א (והוא הדין בשאר תקוני השטר ועיין לעיל סי' ס"א סעיף ה'). ואם כתוב בפירוש: "וקנינא על כל מאי דכתיב ומפורש לעיל, ובענין הנאמנות מפורש"^ב, ואחר כך אמרו: לא אמר לנו מעולם נאמנות זה, או: בטעות כתבנוהו, אינם נאמנים, דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד (בעה"ת). לכן מנהג טוב לכתוב בשטרות קנין על הנאמנות מפורש, ושוב אין לפקפק (ר"י ברצלוני).

א. כשאינו מנהג פשוט: בעה"ת: אם העדים מעידים שכתבוהו בלא ציווי הלווה מכיוון שכך רגילים לכתוב מתבטלת הנאמנות. ומנמק שאין בעיה מצד כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד משום שיכולים לומר שחתמו רק על שאר הענינים, וכדברי הירושלמי שיכולים לומר על זה חתמנו ועל זה לא (לגבי עדים המעידים שהשטר מוקדם).

שו"ת רא"ש: כל דבר שמנהג המקום לכותבו יש לכותבו אף ללא ציווי מפורש, לפי שמסתמא דעתו שיכתבו כמנהג המדינה.

טור: הביא כאן את דברי בעה"ת ללא חולק, ובסימן סא,ז הביא את דברי הרא"ש ללא חולק.

שו"ע: פוסק דברי שניהם ומיישב שדברי בעה"ת הם במקום שיש מקצת שנוהגים לכתוב כן, אך אין מנהג פשוט לכתוב כן בכל השטרות. הש"ך מיישב שרק כשידוע שהלווה ידע מהמנהג אומרים שעשה הקנין על דעת כן, ובעה"ת עוסק במקרה שלא ידוע.

ש"ך: חולק להלכה מסיבה שונה, והיא שבעה"ת כאן לשיטתו שפוסק את הירושלמי אפי' ביוצא ממק"א, אך הרמב"ן סובר שלהלכה דברי הירושלמי הם דוקא כשאין כת"י יוצא ממק"א, וכן משמע מדברי השו"ע בסימן מג,ט, ונראה שאפילו החולקים שם (מג,ח) יודו כאן כיוון שאין הטעות מצויה בכך.

ב. "ובענין הנאמנות מפורש": הסמ"ע מבאר שכוונת מילים אלו היא, שלא כתבו הנאמנות מעצמם אלא היא היתה מפורשת בין המלווה והלווה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.