פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה, אלא בזמן שהיובל נוהג (ערכין לב,ב). ומדברי סופרים שתהא שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה, בכל מקום (רמב"ם ורוב הפוסקים). הגה: (רמב"ם פ"ט מה' שמטה שער מ"ה והר"ן בשם י"א) כן הוא הסכמת הפוסקים. אבל י"א דאין שמיטה נוהגת בזמן הזה; ונראה שעליהם סמכו במדינות אלו, שאין נוהגים דין שמיטה כלל בזמן הזה, והמנהג היו נוהגים עדין בזמן הרא"ש, כמו שכתוב בתשובה (הטור ס"ה הביאו) שהיה צווח ככרוכיא לבטל המנהג, ולא אשגחו ביה, וכבר כתבו גם כן האחרונים ז"ל (בד"מ ס"ה הביאו) טעם למנהג שאין נוהגין שמיטה כמבואר בדברי מהרי"ק שורש צ"ב ומהר"ר איסרלן בת"ה סימן ש"ד ובמהרי"ל, ואין לדקדק אחריהם. ובחשבון שנת השמיטה נפלה מחלוקת, והעיקר ששנת ש"כ ושנת שכ"ז היתה שמיטה, ואם כן יהיה שנת של"ד הבע"ל שמיטה, יהי רצון שיבנה בית המקדש ויחזרו אז למנות שמיטין ויובלות כי יבא של"ה (בראשית מט, יא) לפרט.
שמיטת כספים בזה"ז: רמב"ן: נוהגת מדאורייתא.
רמב"ם,רא"ש,רשב"א,שו"ע: נוהגת מדרבנן. מדאורייתא נוהגת רק בזמן שהיובל נוהג[1].
יש אומרים הו"ד בר"ן: אינה נוהגת. וכן כתב הראב"ד בהשגות לרי"ף, אמנם הרשב"א כתב שחזר בו במסכת ע"ז ט,ב.
רז"ה: אינה נוהגת בחו"ל.
רמ"א: במדינותינו אין נוהגים ונראה שסמכו על דעת היש אומרים, וגם האחרונים הביאו טעם למנהגם, ואין לדקדק אחריהם. בשו"ת הרא"ש כתב שצווח עליהם ככרוכיא אך אולי יש מקום למנהגם לפי שבגלל שזהו המנהג הוי כאילו התנה בשטר ע"מ שלא תשמיטני. הרא"ש עצמו לא קיבל זאת להלכה. יש שיישבו המנהג ע"פ המהרי"ק הפוסק ששטר שיש בו אחריות אינו משמט כיוון שקי"ל ששטר העומד להיגבות כגבוי דמי (אע"פ שכל הפוסקים חלוקים עליו בכך). ותרוה"ד יישב שבזה"ז שמיטת כספים מדרבנן ותיקנו רק בארצות הסמוכות לא"י.
ב"ח,ש"ך,פת"ש: הנמנע מכך תע"ב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הגמ' בגיטין לו,א שואלת כיצד חכמים עקרו שמיטת כספים מדאורייתא, אביי עונה שזה אליבא דרבי ששמיטה בזה"ז דרבנן, ורבא עונה שהפקר בי"ד הפקר. לדעת הרמב"ם ודעימיה רבא מוסב על גבי אביי וסובר גם כן שתיקנו רק בגלל שבזה"ז שמיטת כספים מדרבנן, ולדעתם קיי"ל כרבי.