פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נה ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט נה ב

סעיף ב[עריכה]

במה דברים אמורים שנותנים השטר לבעל דינו, כשאמר: אם לא פרעתי ביום פלוני יהיו המעות שנתתי מתנה וישאר השטר קיים כבתחלה, שאם לא כן הוי השטר שנמחל שיעבודו כדי המעות שנתן (רמב"ן), (ואינו גובה בו כלוםא אלא מבני חוריןב) (ב"י בשם הרא"ש).

א. אינו גובה כלום ממשועבדים:

רמ"א וסמ"ע בשם הרא"ש: אינו גובה ממשועבדים אפילו את החצי שטרם נפרע, משום שאנו פוסלים את השטר מחשש שמא יגבה הכל, כמו בשטר מוקדם שאנו פוסלים אפילו מזמן שני שמא יגבה מזמן ראשון.

ש"ך: גובה ממשועבדים את החצי שטרם נפרע. הש"ך הביא ראיה לכך מסנהדרין קכח,ב שלווה האומר פרעתי מחצה ועדים מעידים שפרע כולו גובה מחצה מבני חורין אך לא מלקוחות משום שהם יכולים לטעון שהם סומכים על העדים. משמע שללא טעם זה, כגון שהעדים גם היו מעידים רק על חצי, היה גובה אף מלקוחות, ולא גוזרים שמא יגבה הכל מהלקוחות. עוד כתב הש"ך שאין לנו לבדות גזירה שאינה נמצאת בש"ס. ולא מיבעיא לרמב"ן ודעימיה שאפי' שטר עם ריבית כשר ולא גוזרים שמא יגבה גם הריבית, כיוון שאת הקרן רשאי לגבות כדין ולא קנסינן היתרא אטו איסורא, ולא דמי לשטרות מוקדמים שיש חשש שיגבה מהלקוחות הכל שלא כדין. אלא אפילו לתוס' ודעימיה שסוברים שגם בריבית גוזרים, יש לחלק שדוקא שם פוסלים משום שנכתב בתחילה בפסול ולכן דמי לשטרות מוקדמים משא"כ אצלנו. הש"ך מביא חילוקים נוספים, ולבסוף כותב שצריך לומר שגם הרא"ש כתב את דבריו רק לפי תירוצו הראשון שם, שסבר שגובה כל החוב מבני חורין, ולכן יש לחוש שיגבה הכל ממשועבדים, אך למסקנתו שגובה רק חצי, יכול לגבותו אף ממשועבדים.

ב. מבני חורין: ד"מ: גובה הכל. כך הד"מ הבין ברא"ש, והסמ"ע והש"ך תמהו שכן מפורש בדבריו שגובה רק מחצה.

רא"ש,סמ"ע,ש"ך: גובה רק מחצה ע"י שטר זה, מכיוון שכבר נמחל שיעבודו של החצי שכבר גבה. אמנם בסי' מח משמע שהסמ"ע נוקט להלכה כד"מ, ואולי רק כתב כאן דעתו אע"פ שלהלכה לא רצה להכריע כנגד רבו.

הסמ"ע הבין ברא"ש שתועיל כתיבה ומסירה כדי לגבות שוב הכל, והש"ך כתב שלא[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. אין להקשות מדברי המרדכי והרמ"א בסי' מח שמועיל קנין לחדש שטר שנמחל שיעבודו, שכן שם מדובר שמחיל שעבוד חדש מעכשיו, אך ודאי א"א להשתעבד שוב מהזמן של השעבוד הקודם.