פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שדמ ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף ב | יודע היום שיצא[עריכה]

רבא (שם) אומר שאם יודע שהיום זה היום הרביעי או החמישי ליציאתו מהיישוב, אלא שאינו זוכר באיזה יום יצא, יכול לעשות מלאכה ביום השמיני ליציאה (שביום הזה יצא לפני שבוע) שהרי בטוח לא יצא בשבת (וכן ביום הטו' והכב' ולעולם. (טור)).

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

  1. ביום התשיעי אסור למרות שבדרך כלל בני אדם לא יוצאים לדרך ביום שישי, ייתכן שהזדמנה לו שיירה ויצא בה (משנ"ב).

  2. אם יכול לעשות מלאכה ביום השמיני לכל השבוע, אסור לו לעשות מלאכה בשאר השבוע (אחרונים).

  3. גם ליל יום השמיני מותר (משנ"ב).

❖ השלמת לט מלאכות (מהרמב"ם, חיי אדם וזכרו תורת משה).[עריכה]

◈ מנפץ:

המסרק צמר או פשתן, או שאר דברים שסורקים כמו צמר ופשתן, או שמנפץ הצמר לעשותו לבד, או שחובט במקל על הגידים כדי שיוכל לטוות אותם, חייב משום מנפץ. אבל המנפץ גבעולי קנבוס או פשתן חייב משום דש (סמ"ג).

◈ טווה:

אחד הטווה צמר או פשתן או שערות או נוצה חייב. ולאו דווקא בכלי אלא גם בידו, שכך דרך המלאכה. ושיעור המלאכה לחיוב חטאת - ארבע טפחים. וכן השוזר חוטים חייב משום טווה. וכן העושה לבדים חייב משום תולדת טווה.

◈ עושה שתי בתי נירין:

העושה נפה או כברה או סל או סבכה, או שארג מיטה בחבלים או בקש ובכל דבר, הרי זו תולדת עושה שתי בתי נירין.

◈ מֵסך ואורג שני חוטים:

דרך האורגים היה למתוח אורך החוטים, ושנים אוחזים מכאן ומכאן ואחד שובט במקל על החוטים לתקנם זה בצד זה עד שתעשה כולה שתי וערב. מתיחת החוט נקראת מֵסֵך וכשמתחיל לערב את החוטים נקרא אורג.

השובט את החוטים לפרקם ולתקנן חייב משום תולדת מסך. והמפריד את החוטים בזמן האריגה חייב משום תולדת אורג.

אחד האורג בגד או קנים או מחתיכות עץ או שערות חייב משום אורג. וכן הקולע שערות או נימין שאינן מחוברות לאדם חייב משום אורג. אך אם מחוברות אינו כאורג שאין דרך אריגה בכך וגם אין סופה להתקיים. (ועל כל פנים יש איסור לקלוע ולהתיר הקליעה (עיין סימן שג, כו)).

◈ הפוצע שני חוטים:

לרמב"ם הוא מוציא הערב מהשתי או להפך. לראב"ד הוא החותך שתי חוטים מהמסכת אחר האריגה. וצריך להזהר שלא להפריד חוטים מתוך חתיכת בד ולהפריד את החוטים ממנה, שכן זה איסור תורה.

תם ונשלם, שבח לבורא עולם!

קונטרס