פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכט ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכט ד

סעיף ד[עריכה]

אם עומד במקום אחד ושולח הגט למקום אחר, ובכל מקום מהם יש לו שם אחר, כותב שם מקום הנתינה (גיטין לד,ב), ויכתוב שם מקום הכתיבה: דמתקרי (רשב"א); ואם כתב שם מקום הנתינה, וכולל שם מקום הכתיבה בוכל שום, כשר (טור). הגה: אבל אם עשה שם מקום הכתיבה עיקר וכתב על שם מקום הנתינה דמתקרי או כל שום, פסול^א (הב"י כתב שכן משמע מלשון הטור, דלא כר"ן).

גיטין לד,ב: עמד ר"ג והתקין, שיהו כותבין איש פלוני וכל שום שיש לו, אשה פלונית וכל שום שיש לה, מפני תיקון העולם. אמר רב אשי: והוא דאתחזק בתרי שמי... תניא כוותיה דרב אשי: היו לו שתי נשים - אחת ביהודה ואחת בגליל, ולו שני שמות - אחד ביהודה ואחד בגליל, וגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה, ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל - אינה מגורשת, עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודה עמו. מקום נתינה עיקר. וכן הלכה, שלא כתוספתא לפיה מקום כתיבה עיקר.

רא"ש,ר"ן: הגט פסול רק אם ידעו במקום הכתיבה שיש לו שם אחר במקום הנתינה. כך פירשו "והוא דאיתחזק".

סמ"ג,מרדכי: גם אם לא ידעו. "והוא דאיתחזק" פירושו שהוחזק בשם אחד במקום כתיבה ובשם אחר במקום נתינה אך אם בשני המקומות נקרא בשני השמות או אם יש לו שם אחר במקום שלישי אינו פסול.

ב"ש: הביא שני הפירושים.

א. עשה מקום כתיבה עיקר ונתינה טפל: ר"ן,רי"ו: כשר.

רמ"א: פסול. מקורו מהטור שכתב: "כותב שם מקום נתינה וכל שום, ואם לא כתב כן פסול", והב"י ביארו שפסול אף אם לאחר שכתב מקום הכתיבה הוסיף "וכל שום", והרמ"א הרחיב שה"ה אם הוסיף דמיתקרי מקום הנתינה.

ב"ש: אם כתב דמיתקרי וציין שם מקום הנתינה כשר ואם רק כתב וכל שום פסול. יש לדמות לסע' ב שכתב שם שאינו ידוע כעיקר ושמו הידוע כטפל. ואף הטור שהכשיר שם אפילו ב"וכל שום" מודה כאן משום שכשיש לו שם אחד במקום כתיבה ואחד במקום נתינה גרע, אולם מה שפסל הרמ"א אפילו ב"דמיתקרי" תמוה, כי אף שהמקרה שלנו גרע מסע' ב מ"מ אין מקור לחילוקו^[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]