פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לב ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
ויש מי שאומר שצריך שיזכיר שמות האיש והאשה בשטר קדושין, כשם שצריך להזכירם בגט (שו"ת רשב"א). הגה: כתבו על דבר המחובר לקרקעא או על איסורי הנאהב, י"א שהוא פסול (המ"מ פ"ג דאישות[1]), ויש מכשירים (הרשב"א סי' תר"ג). ואין צריך לכתוב זמן בשטר קידושין (רבינו ירוחם). כתבו בכתב ידו ואין עליו עד, מקודשת מספקג (נ"י פרק ד' אחין). נתן לה שטר ואמר: על מנת שהנייר שלי, אינה מקודשת (הר"ן פ"ק דקדושין).
א. שטר מחובר לקרקע: רש"י[2],ר"ן,ח"מ,ב"ש: פסול.
שו"ת רשב"א: בסי' תר הסתפק ובסי' אלף רכא כתב שפסול.
רמ"א: יש פוסלים ויש מכשירים. הח"מ והב"ש תמהו שהרי הרשב"א חזר בו.
ב. איסורי הנאה: בירושלמי הובאה בכך מחלוקת, ובשו"ת הרשב"א כתב שהירושלמי תופס עיקר כרבנן הסוברים שלא נחלקו אלא באיסורי הנאה מדאורייתא פסול ובאיסורי הנאה מדרבנן כשר. הרמ"א כאן כתב שיש בכך מחלוקת, ותמה הב"ש שלא חילק כרשב"א. הרמ"א כח,כא כתב לגבי מודרת הנאה שכשר והח"מ תמה שמהרשב"א משמע שבדאורייתא פסול, והב"ש יישב שפסק כסוברים שהבבלי חולק על הירושלמי. עוד תמה הח"מ על הסתירה מסעיפנו שכאן הביא שתי הדעות. לגבי גיטין מבואר בסי' קכד שכשר על איסורי הנאה.
ג. בכתב ידו: נ"י,רמ"א: ספק מקודשת. הנ"י הביא מחלוקת אם דוקא בגט כשר משום שנאמר "וכתב לה" אך כאן אין דבר שבערווה פחות משניים או שגם גירושין זה ערווה ובכל זאת התורה הכשירה כת"י וא"כ ה"ה לקידושין. ח"מ,ב"ש – למ"ד שלא מועיל עדי חתימה ללא עדי מסירה אין נפק"מ במחלוקת זו כיוון שבכל מקרה צריך עדי מסירה ואז כבר כשר וודאי אין צורך בעדי חתימה.
ב"ש: אינה מקודשת משום שהוי ספק ספיקא. ספק אם עדי חתימה כרתי ואף על הצד שכן ספק אם גם חתימתו מועילה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.