מצת חדש

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מצה העשויה מתבואה חדשה (ראה: חדש). אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח ב"מצת חדש".בחוץ לארץ, אם אין לו אלא חטים מתבואה חדשה, יש אומרים שיכול לסמוך על המתירים "חדש" בזמן הזה כשקונה משל נכרי למצות מצוה. ברם, בארץ ישראל, אין להתיר בשום ענין.מפני כמה טעמים אין אומרים שיבוא עשה של "בערב תאכלו מצות" וידחה לא תעשה של "חדש":

  1. לפי שהעשה של מצה נאמר קודם מתן תורה, ואין עשה שנאמר קודם מתן תורה דוחה לא תעשה שנאמר אחר מתן תורה.
  2. גזרו על כזית ראשון שיש בו משום מצות אכילת מצה, משום כזית שני שאין בו מצוה.
  3. מצה של חדש אינה נאכלת כל שבעת ימי החג, שהרי אין אוכלים אותה קודם הקרבת העומר, ומצה שאינה נאכלת כל שבעה אין יוצאים בה ידי חובה.
  4. בגמרא (פסחים לה, ב) דרשו לענין מצה של טבל שאין יוצאים בה ידי חובה משום שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות" - מי שאיסורו משום בל תאכל חמץ אתה יוצא בו ידי מצה - אם עשאו מצה, יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל חמץ בלבד. מטעם זה יש לאסור גם מצת חדש שאין איסורה משום בל תאכל חמץ בלבד.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצת חדש, שאיסור זה שאין בו מיתה בידי שמים נדחה מפני העשה של אכילת מצה, מה שאין כן באיסור שיש בו חיוב מיתה בידי שמים, כמו טבל, אין האיסור נדחה מפני העשה[1].

הערות שוליים[edit]

  1. אור זרוע ח"ב סימן רלג; שאגת אריה סימן צו. ויעויין בדעת זקנים פרשת ראה שכתב, כי בחדש יש לא תעשה ועשה, ולכן אינם נדחים מפני העשה של מצה.