מיקרופדיה תלמודית:אל תקרי

הגדרה^[1] - דרשת הפסוק באופן שלא נקרא אותו כמו שהוא אלא בשינוי.

גדר הלימוד

"אל תקרי" היא אחת מדרכי הלימוד בדרשות הפסוקים בהלכה ובאגדה.

צורות הלימוד

שני סוגי "אל תקרי" הם:

• כשיש קושיא המורה שלא לקרוא כמו שכתוב, כמו: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ (ישעיה נד יג), שדרשו: אל תקרי בָּנָיִךְ אלא בּוֹנָיִךְ (ברכות סד א), לפי שתיבת "בָּנָיִךְ" השניה מיותרת, מאחר שכבר נאמר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', והיה די לו לסיים: וְרַב שְׁלוֹמָם.
• כשהדבר שנלמד מהדרשה הוא מקובל איש מפי איש, וכדי שלא ישכח מפיהם ומפי זרעם עשו סימן בדמות אסמכתא (ראה ערכו), ואמרו: אל תקרי כך אלא כך (של"ה תורה שבעל פה כלל לשונות סוגיות אות א)^[2].

פשט המקרא אינו מתבטל

"אל תקרי" אינו מוציא את המקרא מפשוטו, ולא היתה כונת חכמים לומר שצריכים לקרוא את הפסוק בשינוי (יבין שמועה תקלט, וראה הכתב והקבלה שמות יב יז). ואף בנוגע לפירוש המקרא לא היתה כונתם לומר שאין פירוש המקרא כמו שכתוב, אלא שגם זה וגם זה כלולים במקרא, וכונתם: אל תקרי רק כך בלבד, אלא אף כך (הליכות אלי ג. וראה ערך אין מקרא יוצא מידי פשוטו).

ואף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, יש רשות לחכמים לדרוש את המקראות בכל ענין שיכולים לדרשם, וסמכו על מה שכתוב: אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהלים סב יב), מקרא אחד יוצא לכמה טעמים (מנחת שי צפניה א יב, וראה שם דוגמאות רבות של אל תקרי). וכתב אחד מן הראשונים שמשום כך נכתבה התורה בלא נקודות, כדי שיהיה נדרש גם ניקוד אחר, ושני הפירושים כלולים בתוך המקרא (שו"ת הרדב"ז ג אלף סח (תרמג), בשם "אחד מן הראשונים לא ידעתי שמו")^[3].

דרכי השימוש ב"אל תקרי"

השינויים בפסוק, הבאים על ידי דרשת אל תקרי, שונים הם:

• שינוי אותיות בתיבה, כמו: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ (דברים ו ז), אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו - שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד (קדושין ל א. וראה ערך תלמוד תורה).
• שינוי בסדר האותיות, כמו: וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ (במדבר יא לב), אל תקרי שטוח אלא שחוט, מלמד שירד להם לישראל עם המן דבר הטעון שחיטה, ומלמדנו שהשְֹלָו טעון שחיטה (יומא עה ב, ורש"י ד"ה שירד).
• שינוי בתוספת אותיות, כמו: וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים (ויקרא כה כא), אל תקרי לשלש אלא לשליש, ולמדו מזה שהולכים בתבואה אחר שליש בישולה (ראש השנה יג א-ב).
• שינוי בחסרון אותיות, כמו: כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ (חבקוק ג ו), אל תקרי הליכות, אלא הלכות (מגילה כח ב).
• הפרדת תיבה לשתים, כמו: כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה (שמות לב א), אל תקרי בֹשֵׁשׁ אלא באו שש (שבת פט א).
• ולפעמים השינוי הוא בניקוד וקריאה בלבד, כמו: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ (שמות כג כה), אל תקרי וּבֵרַךְ אלא וּבָרַךְ, ומכאן למד רבי יצחק לברכת המזון מן התורה (ברכות מח ב).

"אל תקרי" ו"קרי ביה"

יש להבדיל בין הלשון "אל תקרי" ללשון "קרי ביה" שאמרו בכמה מקומות (ראה פסחים סד א, ראש השנה כד א, סנהדרין נד ב, כריתות ז א ועוד): "קרי ביה" אינו אלא בשינוי ניקוד או בחילוף סדר האותיות, ו"אל תקרי" הוא גם בהוספת אותיות (יד מלאכי תקמז).

בראשונים מצינו שהשתמשו בלשון "קרי ביה" אף במובן "אל תקרי" (ראה רש"י מנחות מג ב ד"ה מה, ותוספות שם ד"ה שואל, וראה רש"י יומא לג א ד"ה אין מעבירין).

הערות שוליים