מילון הראי"ה:רוח ד(רוח־ישראל המלא הכללי הממלא את כל חללה של הנשמה א יב)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק ברוח ד(רוח ישראל המלא הכללי הממלא את כל חללה של הנשמה א יב). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך רוח ד' (פירושונים).

רוח ישראל המלא הכללי הממלא את כל חללה של הנשמה [א' יב]. רוח ד' אשר על האומה בכללה - (ה)הטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל [שם ט]. רוח ד' - נשמת חיי העולם, יד האורה העליונה, אור חכמת כל עולמים [שם כט]. החפץ העליון שהוא יסוד הכל, למעלה מכל תכונה של שלשלאות סבתיות [ע"א ד יב ו (מא"ה ב קלב)]. רוח ד' העליון - דבר פיו ומחשבתו הגנוזה, המסדרת את כל היש [ע"ר א קמה]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, רוח אלהים.