מילון הראי"ה:יצר הרע ויצר הטוב (כינוי)

שתי נטיות מתרוצצות הננו פוגשים בנפש האדם, לשתי מגמות מחולפות. נטיה למלא את כל שאיפת הרע, את כל התאוות היותר שפלות, בין מצד החומר בין מצד הרוח, שהן עוד מתרחבות ומסבכות בעוזן את האדם, כקנאה ושנאה וכיוצא בהן, -ולעומתה לא נוכל להתעלם מלראות את שאיפת הטוב, המתגלה לפעמים ברוחו של אדם, שכל העולם כולו כדאי הוא לה, להשכילו ולהיטיבו, ולמלאות אותו חסד אהבה ואורה. אבל כל נטיה חפצה להתגדר בלבדה ולהיות היא השלטת בקרב הלב ומלאה את כל רוח ונפש [עפ"י א' קלט].

יצר הרע[עריכה]

השאיפות המוטבעות בעומק חומרו של האדם, יצר הכעס והתאוה השנאה והזדון שבנפשו. ו יצר הטוב - קול אלהים אשר בלבבו, לטוב לאור לחסד ולאהבה [עפ"י שם קמ].

(יצר הטוב)[עריכה]

נטיה לטוב המתאמת עם המבוקש המוסרי, שהוא בנין עולם שכלולו ופארו, ו(יצר הרע) - נטיה לרע המתאמת עם חרבן והריסה כיעור וניוול [עפ"י קבצ' א קעו].

יצר הרע[עריכה]

חפץ של רשע, יסוד השטן, (המביא) להיות הרצון רע והנטיה הנפשית נשחתת [עפ"י ע"א ד ט קי]. ע' במדור מלאכים ושדים, שטן. ושם, "מלאך המות". ושם, קטרוג השטן. ושם, "שרו של עשו". ע' במדור זה, שרו של עשו אין לו רשות כלל לגלות את שמו. ע' במדור נפשיות, "נחש הקדמוני". יצר הרע - "גִּרוי היצר הרע"^[1]- התכונה הזהומה של היצה"ר, להתנגד אל השפעת הנשמה האלהית ולהתגרות בהופעת הקדושה, לעמוד נגדה ולהוממה באופן שלא תשלים במנוחה את עומק חיקוקה על הגוף וכוחותיו [עפ"י ע"ר א כט]. ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, כסיל. ע' במדור זה, "אל זר" לעומת "אל נכר".

הערות שוליים[עריכה]