אנציקלופדיה תלמודית:מתיר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - איסור מלאכת התרת קשר בשבת וביום טוב.

המלאכה

המתיר הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת שמנו חכמים במשנה[1], וחשוב אב מלאכה לפי שהיה במשכן - ומלאכות שהיו במלאכת משכן הן החשובות אבות מלאכות[2] - שלצורך צידת החלזון היו מתירים[3] את הקשרים שברשתות, כשהיה צורך לפעמים ליטול חוטים מרשת אחת כדי להוסיפם לרשת אחרת[4], כדי לקצר או להרחיב את הרשתות[5], או שחוט שנקרע בשעת הכנת היריעות, וקשרוהו, פעמים שהוצרכו לאחר מכן להתירו[6].

גדרה

כל קשר שחייבים על קשירתו[7], חייבים על התרתו[8], וכל קשר שפטורים על קשירתו[9], פטורים על התרתו, וכל קשר שמותר לקשרו[10], מותר להתירו[11].

מתיר על מנת לקשור

מלאכת מתיר, נחלקו בה ראשונים: יש סוברים שאינה אלא במתיר קשר של קיימא על מנת לקשור[12] - קשר של קיימא[13], אף לאחר השבת[14], ואף אם לא קשר לבסוף[15] - כפי שהייתה המלאכה במשכן לצורך צידת החלזון[16], וכעין שמצינו במלאכות נוספות שעיקרן קלקול[17] או סילוק והעדר[18], אבל המתיר שלא על מנת לקשור פטור[19], שאינו חשוב מלאכה כלל[20], ואפילו אין בו משום מקלקל*[21], ומכל מקום מדרבנן אסור להתיר אף לא על מנת לקשור[22]. ויש סוברים שהמלאכה היא אף במתיר שלא על מנת לקשור[23], ובלבד שלא יהיה מקלקל[24], שלדעתם אף במשכן התירו שלא על מנת לקשור[25], או שאף על פי שבמשכן לא התירו אלא על מנת לקשור, אין צריך שהמלאכה תהיה דומה בכל הפרטים לנעשה במשכן, ולא אמרו במקצת מלאכות שחיובן אינו אלא כשהן נעשות על מנת לעשות מלאכה נוספת, אלא במלאכות שעיקרן מקלקל, ולכן אין חייבים עליהן אלא בדומה למשכן, אבל מלאכת מתיר שבעיקרה אינה מלאכת קלקול, אין צריך שתהיה דומה בכך למשכן[26], ויש סוברים שבכל המלאכות שאמרו שחיובן אינו אלא כשהן נעשות על מנת לעשות מלאכה נוספת, אין צריך שתהיה דעתו דוקא לעשות אותה המלאכה, אלא די בכך שאינו מקלקל[27].

קשר על גבי קשר במקום צער

קשר על גבי קשר, שנהגו שלא לקושרו ולהתירו בשבת, מחשש שהוא מעשה אומן - לסוברים כן[28] - נחלקו אחרונים אם במקום צער מותר להתירו: יש סוברים שבמקום צער מותר להתירו, שאינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו[29]. ויש סוברים שאף במקום צער אסור להתירו[30].

קשר שנעשה בטעות

העושה עניבה - שאינה חשובה קשר, לסוברים כן[31] – לזמן בינוני, ובלא כוונה נעשה מהעניבה קשר, כתבו אחרונים שאין דינו כקשר לזמן בינוני, שאסור מדרבנן לסוברים כן[32] - אלא כקשר לזמן קצר, שמותר להתירו[33], שכיון שהקשר נעשה שלא לדעתו, ולא נוח לו בו, אינו קשר של קיימא[34]. ואף אם נעשה מהעניבה קשר על גבי קשר, שחוששים בו שהוא מעשה אומן, ונוהגים שלא לקושרו ולהתירו אפילו אינו עשוי להתקיים אלא לזמן קצר - לסוברים כן[35] - כתבו אחרונים, שכיון שמנהג זה אינו אלא חומרא בעלמא - לסוברים כן[36] - בקשר זה שנעשה מאליו אין מנהג להחמיר, ויש להעמיד על הדין, שקשר על גבי קשר אינו מעשה אומן[37].

קשר של בעל מלאכה

קשר שעושה בעל מלאכה בכלי, עד שיבוא בעל הכלי ויטלנו, ויתיר את הקשר, כגון קשר שעושה הכובס בבית הצואר, נחלקו אחרונים בדינו כשהוא עומד להתקיים ליותר מזמן קצר[38]: יש ּּּּּסוברים שאין דינו כקשר של קיימא, ומותר להתירו, שלא קשרו בעל המלאכה שיתקיים זמן רב, אלא רק עד שהבעלים יקחנו ממנו[39], וכיון שכל עוד הוא קשור אינו ראוי לשימוש כלל, ולאחר התרתו אין שבים לקושרו, ואינו כשאר קשרים שחוזרים וקושרים אותם לאחר התרתם, חשוב כקשר העומד להיות ניתר בזמן קצר[40], ולדעתם זהו שאמרו בגמרא שמתירים בית הצואר - שדרך הכובסים לקושרו[41] - בשבת[42]. ויש סוברים שדינו ככל קשר לזמן בינוני, שאסור מדרבנן[43] - לסוברים כן[44] - ואותה שאמרו שמתירים בית הצואר בשבת, אינו אלא באופן שהקשר אינו עומד להתקיים ליותר מזמן קצר[45].

ניתוק קשר

קשר שמותר להתירו, אם אינו יכול להתירו, מותר לנתקו, ומכל מקום יעשה כן בצינעה, ולא בפני עם הארץ[46], שלא יבוא להקל יותר[47]. קשר שאסור להתירו, אף אם אין איסורו אלא מדרבנן, יש אחרונים שכתבו שאסור לנתקו[48]. ויש אחרונים שמצדדים לומר שאף קשר שאסור להתירו, אין בניתוקו משום קושר[49].

הפרדת פתיל

הפרדת פתיל, יש ראשונים שכתבו שהיא תולדת מתיר - כשם שפתילת חבלים היא תולדת קושר, לדעתם[50] - והוא שלא יתכוין לקלקל בלבד[51]. שיעור המפריד פתיל, להתחייב עליו, הוא כשיעור הפותל חבל[52]. ויש סוברים שאין בהפרדת פתיל משום מתיר[53], וכן בדעת הירושלמי שאמר שהעושה חבלים חייב משום טווה[54], כתבו אחרונים שאין בו משום מתיר[55].

הערות שוליים

  1. משנה שבת עג א; רמב"ם שבת פ"ז ה"א. וע"ע אבות מלאכות.
  2. ע"ע הנ"ל: גדר האב (ושם על גדר הלימוד ממלאכת המשכן).
  3. שבת עד ב.
  4. רש"י שם ד"ה קושרין.
  5. רש"י שבת קיא ב ד"ה כך.
  6. ר' פנחס ור' יוסי בר' חנינא בירושלמי שבת פ"ז ה"ב. וכן נ' דעת אביי בשבת שם.
  7. ע"ע קושר.
  8. משנה בשבת קיא ב; רמב"ם שבת פ"י ה"ז; עי' רמ"א או"ח שיז א.
  9. ע"ע קושר.
  10. ע"ע קושר.
  11. רמב"ם שם; עי' רמ"א שם.
  12. עי' תוס' שבת עג א ד"ה הקושר ותוס' הרא"ש שם ורא"ש שבת פ"ז סי' ב, בד' הירושלמי שבת פ"ז ה"ב ור"ח והרשב"ם, ועי' באוה"ל סי' שיז ס"א ד"ה דינו, שדחה, ע"פ התפארת שמואל שבציון 26; רא"ש שם סי' ו; לבוש שם ס"א; עי' מגן אבות על הגמ' שם עד ב ותוס' יו"ט שבת פ"ז מ"ב ותוס' רעק"א שם וחת"ס שם עג א, בד' רש"י שם עד ב ד"ה קושרין (למסקנת הגמ') והרע"ב שם (ועי' ציון 23, מראשונים בד' רש"י (בהו"א בגמ'), ועי' תוס' רעק"א שם, שלד' רש"י נחלקו בזה ההו"א והמסקנה בגמ', ועי' ריטב"א שבת עד ב וטל אורות (בן ג'וייא) מתיר וחפץ ה' שם עג א, שאין ראיה מרש"י ד"ה קושרין), וחת"ס שם, בד' רש"י שם קיא ב ד"ה כך (ועי' ציון 23, שי"ח בד' רש"י שם); נתיב חיים על הט"ז שם ס"ק ב, בד' סה"ת סי' רמג; משנה ראשונה כלאים פ"ט מ"י; כף החיים שם ס"ק יז, ושכ"ד הב"י שם. ועי' חת"ס שם, אם הוא דוקא במתיר ע"מ לקשור במקומו, וע"ע מלאכת שבת.
  13. רא"ש שם.
  14. מגן אבות שם. ועי' לבוש שם, שמ' שאינו חייב אלא במתיר ע"מ לקשור בשבת. וע"ע מוחק וע' מלאכת שבת.
  15. טל אורות שם. ועי' טל אורות שם, בד' הלבוש שבציון 14, שאינו חייב אלא בקושר לבסוף, ועי' מגן אבות שם. וע"ע מוחק, וע' מלאכת שבת.
  16. עי' ציון 3 ואילך. רא"ש שם; לבוש שם.
  17. ע"ע מלאכת שבת. עי' טל אורות שם.
  18. ע"ע הנ"ל ציון. עי' מגן אבות על הגמ' שבת עד ב.
  19. עי' ראשונים שבציון 12.
  20. אבנ"ז או"ח סי' קפו אות א. וכעי"ז בחי' רעק"א שבת עג ב, שאינו מלאכה חשובה. ועי' חת"ס שם, שחשוב מלאכה שאינה צריכה לגופה (ע"ע), שנחלקו בה ר' יהודה ור' שמעון, וע"ע מוחק, וע' מלאכת שבת.
  21. מגן אבות המתיר; רעק"א שם; עי' חת"ס שם; אבנ"ז שם.
  22. ב"י או"ח סי' שיז; לבוש שם; תפארת שמואל על הרא"ש שם אות ה.
  23. עי' רמב"ם שבת פ"י ה"ז-ח, ומער"ק שם ה"ז ותפארת שמואל שם אות ז ובאוה"ל שם בדעתו; תוס' ותוס' הרא"ש שם ורא"ש שם סי' ב, בד' רש"י שם עד ב ד"ה בהדי וד"ה שרי וד"ה וקטר (ועי' תוס' רעק"א שבת פ"ז מ"ב, שאע"פ שדברי רש"י אינם אלא להו"א שבגמ', הראשונים סברו שלא נחלקו בזה ההו"א והמסקנה בגמ', ועי' ציון 12), ומגן אבות על הגמ' שם וטל אורות שם, בד' רש"י שם קיא ב ד"ה כך (ועי' ציון 12, שי"ח בד' רש"י שם); ריטב"א שם עג א ועד ב; תפארת שמואל שם, ושכ"ד הסמ"ג שם ל"ת סה; חפץ ה' שם עד ב וחת"ס שם עג א, בד' תוס' שם עד ב ד"ה שכן, בשם רש"י שם קיא ב; שנות אליהו שבת פ"ז מ"ב; באוה"ל שם.
  24. עי' רמב"ם שם ה"ח ובאוה"ל שם, ועי' להלן.
  25. עי' טל אורות שם.
  26. תפארת שמואל שם.
  27. ע"ע הנ"ל. עי' באוה"ל שם.
  28. ע"ע קושר.
  29. רמ"א סי' שיז ס"א.
  30. ס' הזכרונות זכרון ט פ"א, והובא בכנה"ג סוף הגב"י ובמג"א שם ס"ק ו.
  31. ע"ע קושר.
  32. ע"ע הנ"ל.
  33. עי' ח"א כלל כו ס"ב, והובא במ"ב סי' שיז ס"ק כג, וחזו"א או"ח סי' נב ס"ק יז בדעתם.
  34. חזו"א שם.
  35. ע"ע הנ"ל.
  36. ע"ע הנ"ל.
  37. חזו"א שם.
  38. לשיעור זמן קצר, ע"ע קושר.
  39. ע"ע הנ"ל. עי' לבוש סי' שיז ס"ג, ומ"ב שם ס"ק כא בדעתו, שחולק על הט"ז דלהלן; עי' ערוה"ש שם סכ"ב; עי' מ"ב שם, שכ"כ בסתם; שש"כ פ"ט הע' ס, בשם הרש"ז אויערבך, שכ"מ מהפוסקים המתירים להפריד נעליים התפורות יחד, ע"ע קורע.
  40. שש"כ שם, בשם הרש"ז אויערבך.
  41. רש"י שבת מח א ד"ה מתירין.
  42. שבת שם ושו"ע שיז ג. עי' לבוש שם; ערוה"ש שם.
  43. עי' ט"ז שם ס"ק ה; עי' א"ר שם ס"ק יא; עי' שו"ע הרב שם ס"ו. ועי' חיי אדם כלל כו ס"ד, שאיסורו מהתורה, וצ"ב.
  44. ע"ע הנ"ל.
  45. ט"ז שם; א"ר שם; ח"א שם; שו"ע הרב שם.
  46. יש"ש ביצה פ"ד סוס"י ט; מג"א סי' שיז ס"ק יא; חיי אדם כלל כו ס"ב; מ"ב שם ס"ק ז וכג.
  47. ח"א שם; מ"ב שם ס"ק ז.
  48. עי' יש"ש שם; מג"א שם; מ"ב שם ס"ק כג. וצ"ב אם האיסור דוקא בניתוק החבל במקום הקשר, באופן שהקשר ניתר, או אף בניתוק הקשר במקום אחר, באופן שקשר נשאר שלם.
  49. תהלה לדוד שם סוס"ק ז.
  50. ע"ע קושר.
  51. רמב"ם שבת פ"י ה"ח; מג"א סי' שיז ס"ק כ; מ"ב שם ס"ק לד.
  52. רמב"ם שם; מג"א שם.
  53. באוה"ל סי' שיד ס"ח ד"ה חותלות, בד' רש"י והטור; עי' ירושלמי ואחרונים דלהלן.
  54. שבת פ"ז סוף ה"ב.
  55. אבנ"ז או"ח סי' קפב אות א.