תרעומת

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

במשפט העברי, תרעומת הוא כינוי לתביעה ממונית בין תובע ונתבע שלא ניתנת להתבע כממון בבית דין, אף כי מצד דיני שמיים ישנו מקום לתביעה.

המקור במשנה[edit]

במשנה‏[1] נאמר: "השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומות".

בתלמוד‏[2] מוסבר כי מהמילים "והטעו זה את זה" משמע שפועליו של בעל הבית הטעו זה את זה, כלומר - השליח הטעה את הפועלים. שלוש פרשנויות הוצגו למשנה זו.

  • לפי אחת מהן השליח קצב לפועלים שכר גבוה מזה שהוקצב להם על ידי בעל הבית, כך שלמעשה הם עבדו תמורת ארבעה זוז בעוד שבעל הבית שילם להם רק שלושה זוז. לפועלים יש טענה שאינה מועילה משפטית: הם טוענים שהם עשו עבודה בשווי שלארבעה זוז ולא של ששלושה, אם כי מדובר בעבודה שלא ניתן לעמוד על טיבה. או שטענת הפועלים היא שהם הסכימו לעבוד בעבודה שאינה לפי כבודם בשל השכר הגבוה המובטח, ולכן אינם מסכימים להסתפק בשכר הרגיל שבשוק ולמעשה לו ידעו כי זה יהיה שכום המשכורת מעולם לא היו עובדים.
  • לפי פרשנות אחרת, בעל הבית הסכים להקציב סכום גבוה - ארבעה זוז והשליח הבטיח לפועלים רק שלושה, ולפועלים יש תרעומת על השליח שמנע מהם שכר שהיו יכולים להרוויח, וכמאמר שלמה: "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו"[3].
  • לפי פרשנות שלישית, כוונת המשנה היא שהפועלים או בעל הבית חזרו בהם מהסכם השכירות, כך שהפועל שחשב שיש לו עבודה מובטחת ליום זה צריך לחזר אחרי עבודה אחרת, או בעל הבית שחשב שיש לו פועלים צריך לטרוח בזמנו הקצוב לחפש פועלים, אם כי מכיוון שהפועלים עדיין לא התחילו לעבוד לא חל מעשה קניין המשעבד את הפועלים לבעל הבית ואת בעל הבית לפועלים ואין להם זה על זה אלא תרעומת. אם הפועלים התחילו לעבוד, הם לא יכולים לחזור בהם על פי ההלכה ואם חזרו בהם חלים עליהם קנסות שונים כדי לפצות את בעל הבית על הנזקף אך אם יש פועלים אחרים במקום הם יכולים לומר לבעת הביל שיזכור מפועלים אלו, ואין להם זה על זה אלא תרעומת‏[4].


הערות שוליים

  1. בבא מציעא ו א
  2. בבא מציעא עו ב
  3. משלי ג, כז
  4. אם כי באופן חריג, פועל שכיר שאינו עובד לפי קבלנות יכול לחזור בו תמיד ואינו צריך לשלם קנס