תרומת הלשכה

From ויקישיבה
Revision as of 19:39, 26 May 2009 by שלמה (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

מכסת השקלים שהופרשה מן השקלים שנשמרו בלשכה מיוחדת במקדש לקניית קרבנות ציבור.

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה חייב כל אדם מישראל לתת מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. את השקלים היו מכניסים ללשכה מיוחדת במקדש. שלוש פעמים בשנה - לפני החגים: פסח, שבועות וסוכות - היו ממלאים מן השקלים שבלשכה שלוש קופות גדולות (שכל אחת מהן היתה בקיבולת של שלוש סאים) ומן השקלים הללו היו קונים קרבנות ציבור[1].

על הקופות היה רשום: אל"ף, בי"ת, גימ"ל - לדעות אחרות היה רשום: אלפ"א, בית"א, גמל"א - כדי שידעו איזו קופה נתרמה ראשונה, וממנה היו קונים תחילה את קרבנות הציבור. לאחר שאזלו השקלים שבקופה הראשונה, היו קונים מן השקלים שבקופה השניה, ולאחר מכן - מן השקלים שבקופה השלישית.

מן השקלים שנותרו בלשכה לאחר שנתרמה תרומת הלשכה היו עושים:

  • "כבש פרה" - כמין גשר משופע, נטוי מהר הבית להר המשחה, שעליו היו עוברים הכהן השורף את הפרה אדומה, הפרה האדומה וכל המסייעים והמטפלים בה, מפני חשש של "קבר התהום".
  • "כבש שעיר המשתלח" - כמין גשר משופע, נטוי מן העזרה ועד לחוץ לעיר, שעליו היו מוציאים את השעיר המשתלח, כדי להגן על המוליך את השעיר מפני אותם אנשים שהיו תולשים את שערו (של המוליך) כדי למהרו, שלא ישהה את עוונותיהם של ישראל.
  • "לשון של זהורית" - רצועה של צמר צבוע באדום, שאותה היו קושרים בין קרניו של השעיר המשתלח לעזאזל ובצווארו של השעיר שעלה עליו הגורל "לשם".
  • תיקון "אמת המים" - תיקון תעלת המים העוברת בעזרה ויורדת לנחל קדרון.
  • תיקון חומת העיר ומגדליה.
  • צרכי העיר, כגון: חפירת בורות, שיחין ומערות; תיקון רחובות העיר ושווקיה; שמירה על העיר ועוד.

הערות שוליים

  1. כן דעת רוב המפרשים. ברם, לדעת הרמב"ם, תחילה היו ממלאים מן השקלים שבלשכה שלוש קופות גדולות (שכל אחת מהן היתה בקיבולת של תשע סאים); ובשלושה זמנים בשנה, היו ממלאים שלוש קופות קטנות (שכל אחת מהן היתה בקיבולת של שלוש סאים) מאותן שלוש הקופות הגדולות, ומן השקלים שבקופות הקטנות היו קונים קרבנות ציבור.