שם

שמו של האדם הוא אחד הנכסים החשובים שלו. הורים מקפידים על בחירת השם הנכון לבנם. ובני משפחה אחרים מתערבים בקביעת השמות. שינוי השם אינו מקובל. אבל באירועים מיוחדים נהוג לעשות כן.

חז"ל אמרו במרדש תנחומא: " כל זמן שאדם מרבה במצות, הוא קונה שם טוב לעצמו. את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו. תדע לך, שהרי בצלאל על ידי שקנה שם טוב, זכה שיעשה מלאכת המשכן. וכתיב, נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב (משלי כב א). מנין. ממה שקראו בענין ראו קרא ה' בשם בצלאל. זה שאמר הכתוב, טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו (קהלת ז א). אמרו לשלמה, מה טוב שם משמן טוב. אמר להם, בשעה שאדם נולד, אין הכל יודעין מי הוא. נפטר בשם טוב, משפיע מעשים טובים, באין ישראל מטפלין עמו, עושין עמו גמילות חסד. מכריזין שבחו ואומרים, פלוני זה כמה צדקות כמה תורה כמה מצות עשה, משכבו תהא עם הצדיקים. ולמה לא אמר, טוב שם מיין הטוב ומדבש הטוב, והניח כל המשקין ואמר משמן טוב. אלא מה השמן אתה נותן לתוכו מים שהוא עולה וצף למעלה, אבל שאר משקין את נותן לתוכן מים והן בולעין, כך בעל שם טוב.{{מדרש|(ןיקבל, א')}]