שילה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


שילה הוא הוא ישוב דתי קהילתי וחקלאי. הוא הוקם בחודש שבט תשל"ח (ינואר 1978). מייסדיו שמו לעצמם מטרה להקים ישוב שינהל את חייו ברוח התורה וימשיך את המסורת של המרכז הרוחני שהיה קיים במקום בתקופת משכן שילה - אשר שרידיו התגלו בקרבת היישוב. הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בטקס הנחת אבן הפינה אמר: " אנו חוזרים אל שילה - אל המנוחה וממנה עוד נשוב אל הנחלה"

הישוב שילה מונה 250 משפחות (2008). הוא ממוקם בדרך האבות - היום - כביש 60 - שמסלולו מבאר שבע דרך ירושלים עד שכם. היישוב נמצא 40 ק"מ צפונית מירושלים. היא ממוקם 807 מטר מעל פני הים. אקלימה שילה הוא הררי: גשום וקריר בחורף, לעיתים קרובות יורד שלג ובקיץ נח.

תושבי המקום עוסקים במקצועות הבאים: חינוך, חקלאות, תיירות, מלאכה, אומנות ותעשייה.

[1]

תולדות הישוב

הגרעין אשר התיישב בשילה התארגן כבר לפני מלחמת יום הכיפורים. היו בו חברים מישיבת הר עציון. הגרעין נמשך לשילה בהיותה האמצע של האמצע, כדברי חיים שחם, ממייסדי הגרעין, בירה רוחנית במשך 369 שנים, וכן מבחינה גיאוגרפית - בין השומרון לבנימין.

היו ניסיונות אחדין להיאחז בקרקע. אחד הבולטים שבהם היי במבצע הקפות. במהלכו נקשרו חברי הגרעין יחד עם הרב לוינגר, גאולה כהן וראשי גוש אמונים, בשלשלאות ברזל לעמודים של הבסיליקה- אחד מהמבנים העתיקים בתל. ניסיון נוסף היה כשנכנסו החברים לבונקרים נטושים של הלגיון הירדני ליד הכפר מזרעת אל-שרקייה. יוזמה אחרת נוצרה כאשר הוקמה קבוצת עבודה להקמת גדר במחנה הצבאי בהר בעל חצור מצפון לשילה. הקבוצה נשערה ללון במחנה לגיוןירדני נטוש, מרחק מה משילה, היום עפרה.

לאחר שנה, לאחר עליית הליכוד לשלטון ובחירתו של מנחם בגין לראש ממשלה, ביום בא' חוהמ סוכות תשלח, נקבע תאריך יעד לעליה לקרקע. אך למרות התקוות, גרעין שילה נשאר עדין במחנה הצבאי בעפרה, אך המשיך להיאבק על אישור לעליה לשילה.

רק, בא' שבט התשלח, עלה הגרעין לקרקע: שמונה משפחות בקראוונים וכ- 40 בחורים שהתמקמו במבנה מרכזי ישן, להקמת ישיבה. תוך יום סודרו חשמל ומים והובאו קראוונים מעפרה. הגרעין הגדיר עצמו כמחנה ארכיאולוגי החופר במקום (רעיון של אריק שרון, שר החקלאות דאז). לאחר שבועיים, בטו בשבט התשלח, נערך טקס הקמתו מחדש של הישוב שילה עם הנחת אבן פינה חגיגית. הכנסת ספר תורה, קביעת מזוזה במעמד הרב צבי יהודה הכהן קוק זצל, הכל מלווה בשירה ובריקודים. טקס זה עורר מאבק ציבורי וסערה שהתנהלו בכנסת, בכלי התקשורת ואף ביחסי ישראל - ארהב. למרות הלחצים הקשים, נשאר גרעין שילה איתן במקומו, ללא כל סיוע, פעל להסרת מסווה החפירות ולהכרה ממשלתית. הכרה זו הגיעה לבסוף, אולם בהגבלות חמורות: הקיים- יישאר, אך לא יוכנס שום מתקן חדש. במשך חודשים ארוכים ישבה פה פלוגת חיילים והשגיחה שלא תוזז אפילו אבן… אישי ציבור שהגיעו לאזור סרבו להיכנס לשילה משום שלא זכתה לאישור ממשלתי. רק בניסן התשלט, יותר משנה לאחר העלייה לקרקע, לאחר ניסיון פיגוע בישוב, שהסתיים בה ללא פגע, הכירה ממשלת ישראל בשילה כישוב לכל דבר.

היה גם מי שלא כל כך תמך במתיישבים החלוצים. מספר עירא רפפורט: יום אחד הגיעו אנשי שלום-עכשיו, יצקו משטח בטון בכניסה לישוב, וכדי שלא נחשוד בהם הם אמרו שבאו מבזק. הם אפילו ביקשו מאתנו שנשקה את הבטון, וכך עשינו. לאחר מספר ימים, הם שבו והציבו את הפסל של תומרקין האנדרטה לשלום - בצורת שובך יונים גדול. הם קיוו להגיע אתנו לעימות, אבל דווקא קיבלנו אותם יפה ואפילו פרסמנו מכתב במעריב כי אנו מודים לשלום-עכשיו על תרומתם האומנותית לישוב היהודי המתחדש בשילה…

עם השנים, רוצה הישוב להמשיך ולהתפתח. אולם, בהנחיית הממשלה שרצתה למנוע התרחבות, הניח הצבא גדר. אנשי שילה, שסירבו כמובן לקבל דבר זה, היו באים בכל לילה ומגלגלים את הגדר בכמה מטרים. ליד הגדר עמד קראוון על גלגלים, ובכל פעם שהוזזה הגדר- הוזז גם הקראוון. כך הורחב הישוב, עד שבשלב מסוים הורדה לגמרי הגדר. עד היום, שילה אינה מגודרת. עובדה זו, לא רק שמשפיעה על חוסנו הפנימי של הישוב, אלא גם אפשרה תפיסת קרקעות משמעותית מאד - על הקרקע שתפסה שילה יושבים כיום חמישה ישובים [2].

  1. מתוך אתר היישוב] - עוד פרטים עליו טלפון מזכירות: 9401111 -02: כתובת מייל:[email protected]כתובת: ד.נ. אפרים 44828
  2. מתוך אתר הישוב