שיחה:קבר רחל: הבדלים בין גרסאות בדף

לקוח מנדב שרגאי וספר קבר רחל של גראייבסקי

מקום קבורת רחל-נוגה ראובני

בדקתי את הפסוקים שנוגה הראובני בספרו "אור חדש על ספר ירמיהו" מביא לראיה שהפרה שביהודה היא בית לחם שבנחמיה. בנחמיה (ז ו-ז) כתוב: אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי נְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. ופשוט שגם בנימין בכלל, אפילו שהם לא כתובים, שהרי הם ג"כ עלו, וכמו שכתוב (עזרא א ה): וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם, וחלק מהערים שמונים בהמשך היו של בנימין, אלא שהנביא מקצר. להעיר: שהפרק בנחמיה הנ"ל חוזר על פרק ב' בעזרא עם כמה שינויים.

ובהמשך כתוב: {כו} אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם וּנְטֹפָה מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה: {כז} אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה: {כח} אַנְשֵׁי בֵית עַזְמָוֶת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם: {כט} אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה: (ס) {ל} אַנְשֵׁי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד: [בהשוואה לעזרא: {כא} בְּנֵי בֵית לָחֶם מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה: (ס) {כב} אַנְשֵׁי נְטֹפָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה: {כג} אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה: (ס) {כד} בְּנֵי עַזְמָוֶת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם: {כה} בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה: (ס) {כו} בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד:]

ביהושע כתוב (יח): {כא} וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ: {כב} וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית אֵל: {כג} וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה: {כד} וּכְפַר (העמני) הָעַמֹּנָה וְהָעָפְנִי וָגָבַע עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן:

נוגה ראובני יוצא מתוך הנחה שהמקומות שמנויים בנחמיה שייכים לבנימין, וקשה לו הרי לא מצאנו את העיר בית לחם בשבט בנימין, וכיון שהשם הפרה בספר יהושע דומה לאפרת, ורוב החוקרים קובעים מקום זה על יד המעין הנ"ל, בחורבת עין-פרה. ובספר נחמיה מוצאים אנו בבירור אנשי עיר בשם בית לחם בין העולים מבני ערי בנימין: "בני גבעון תשעים וחמשה. אנשי בית-לחם ונטופה מאה שמונים ושמונה. אנשי ענתות מאה עשרים ושמונה. אנשי בית-עזמות ארבעים ושנים". ובין אותן הערים ממש נזכרת ביהושע "הפרה" במקום בית-לחם!

לכן נראה לו, ששני השמות הללו אינם אלא שמות שונים שמובנם אחד: נהר פרת הגדול נקרא כך על שום פירותיו המשובחים. ופירוש זה אמנם מתקבל על הדעת: סביבות הנהר הגדול מפורסמות היו בפוריותן. ויש לשער שכך גם היו סביבות פרת בבנימין, אשר ישבו על המעין הגדול ביותר. ו-בית לחם הריהו שם בעל אותו תוכן. מקור הלחם - מקור הפוריות. לא מן הנמנע, איפוא, שאפרת המצטיינת בפירותיה תיקרא גם בית-לחם. ואין תימה, שבית-לחם יהודה נקראה אף היא אפרת. עד היום מצטיינת בית-לחם יהודה בכרמיה המרהיבים ובשדותיה הנרחבים המשתרעים ממזרחה, שאין כמוהם בהרי יהודה.

באו ונבדוק הנביא מונה את הערים של שבט יהודה ובנימין, והמתבונן רואה שהם מעורבים יחד, נטופה שבפסוק כו שייכת לשבט יהודה [עיין https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%90]. ענתות בפסוק כז שייך לשבט בנימין (יהושע כא יח). קריית יערים בפסוק כט שייך לשבט יהודה (יהושע טו ס). בארות גם הוא בפסוק כט שייך לבנימין (יהושע יח כה). גבע ורמה שייכים לבנימין (יהושע יח כה). וממילא בית לחם שכתוב לפני נטופה, אין שום ראיה לשייכות לבנימין, הדעת נותנת שנשייכו ליהודה, כמו שידוע לנו שבית לחם נמצאת בנחלת שבט יהודה, ואין ראיה מהפסוק לבית לחם חדשה.

ומה שהוא כותב "ובין אותן הערים ממש נזכרת ביהושע "הפרה" במקום בית-לחם", זה לא נכון, הפרה לא כתוב בין אותם ערים.

ולכן היסוד לומר שבית לחם שייכת לבנימין והוא במקום בספר יהושע, הוא לא מבוסס, ואין לו שום ראיה. זוהי השערה שלפיה מיושב הפסוק קול ברמה נשמע, אבל ראיה מהפסוקים שהוא הביא, אינה ראיה.

בחז"ל כתוב מפורש שהמקום הוא בבית לחם בשבט יהודה.

מדרש (בר"ר פב ט): רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ יָתְבִין אֲתָא הַהוּא מִינָא שְׁאֵילִנְהוּ מַאי דִכְתִיב (שמואל א י, ב): בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וגו' וַהֲלוֹא צֶלְצַח בִּגְבוּל בִּנְיָמִין וּקְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה, דִּכְתִיב: וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, וּכְתִיב (מיכה ה, א), וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי אֱסֹף חֶרְפָּתִי (רבי ינאי אמר בלבו להקב"ה אסוף חרפתי, ואח"כ הוא) אָמַר לוֹ, הָכֵי אָמַר, בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי עִם קְבוּרַת רָחֵל (=כשאתה הולך היום ממני, במקום שאני נמצא, שהוא קבורת רחל בבית לחם יהודה, תלך עד גבול בנימין) וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח (=כשאתה הולך היום ממני, במקום שאני נמצא, שהוא בגבול בנימין, תלך עד קבורת רחל שהיא בבית לחם יהודה) וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל . וְהַאי דַוְקָא (ופירוש השני הוא הנכון), וְכָךְ אַתָּה לָמֵד שֶׁבִּגְבוּל בִּנְיָמִין הֲווּ (שהרי בשעה ששמואל דבר עם שאול הוא היה בגבול בנימין), וּכְתִיב (שמואל א ט, ד ה): וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ, הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף, וּכְתִיב (שמואל א ט, ו): וְהִנֵּה נָא אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת. לפי שני הפירושים רחל קבורה בנחלת יהודה, אלא שהם חלוקים איך לפרש את הפסוק.

ומיד בהמשך אומר המדרש: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, מָה רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב לִקְבֹּר אֶת רָחֵל בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, אֶלָּא צָפָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהַגָּלֻיּוֹת עֲתִידוֹת לַעֲבֹר שָׁם, לְפִיכָךְ קְבָרָהּ שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לא יד): קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ".

המדרש לא ראה שום סתירה בין זה שרחל קבורה בבית לחם יהודה, לקול ברמה נשמע, כך מוכח מהמדרש, צריך ביאור מדוע, אבל זה מה שכתוב כאן.