שיחה:לפני עיוור: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
"בטעם האיסור נחלקו האחרונים: | "בטעם האיסור נחלקו האחרונים: | ||
@ שיטת ה[[מנחת חינוך]] <ref>(משמע מדבריו רלב-א [א])</ref>: שתי ההכשלות - בין בעצה ובין באיסור - הן אותו האיסור, שהוא איסור בין אדם לחבירו. | @ שיטת ה[[מנחת חינוך]] <ref>(משמע מדבריו רלב-א [א])</ref>: שתי ההכשלות - בין בעצה ובין באיסור - הן אותו האיסור, שהוא איסור בין אדם לחבירו. | ||
@ שיטת ה"[[קובץ שיעורים]]" {{מקור| | @ שיטת ה"[[קובץ שיעורים]]" {{מקור|פסחים צה|כן}}: אלו שני איסורים נפרדים - הכשלה בעצה היא איסור שבין אדם לחבירו, אך הכשלה באיסור היא איסור שבין אדם למקום, שהתורה הקפידה שלא יגרום לאחר לעבור על איסור. | ||
ונפק"מ להכשיל גוי, שלגבי להכשילו באיסור, כגון להושיט לו אבר מן החי, מפורש בגמרא שאסור {{מקור| | ונפק"מ להכשיל גוי, שלגבי להכשילו באיסור, כגון להושיט לו אבר מן החי, מפורש בגמרא שאסור {{מקור|בבלי:עבודה זרה ו:|כן}}. ולגבי להכשילו בעצה נחלקו האחרונים הללו: המנחת חינוך {{מקור|רלב-א [א]|כן}} כתב שכשם שאסור להכשילו בעבירה כך גם בעצה, דמנלן לחלק. אך הקובץ שיעורים {{מקור|פסחים צה|כן}} חילק שדווקא להכשילו באיסור אסור מפני שהוא איסור שבין אדם למקום - שגורם לאחר לעבור עבירה, אך הכשלה בעצה, שהיא איסור שבין אדם לחבירו, דינה ככל האיסורים שבין אדם לחבירו שאינם נוהגים בגוי." | ||
'''באיסור ההכשלה בעבירה''' חקרו ראשי הישיבות {{מקור|(קובץ הערות מח-ט (אות טו בהשמטות), קונטרסי שיעורים בבא קמא כג-ו)}} האם הלפני עיוור הוא חלק מכל איסור או שהוא איסור נפרד. כגון המושיט לחבירו אבר מן החי, האם איסור הלפני עיוור של המושיט הוא חלק מאיסור אבר מן החי, או שהוא לאו נפרד - לפני עיוור. | '''באיסור ההכשלה בעבירה''' חקרו ראשי הישיבות {{מקור|(קובץ הערות מח-ט (אות טו בהשמטות), קונטרסי שיעורים בבא קמא כג-ו)}} האם הלפני עיוור הוא חלק מכל איסור או שהוא איסור נפרד. כגון המושיט לחבירו אבר מן החי, האם איסור הלפני עיוור של המושיט הוא חלק מאיסור אבר מן החי, או שהוא לאו נפרד - לפני עיוור. | ||
ונביא לכך שתי נפק"מ: | ונביא לכך שתי נפק"מ: | ||
@ מכשיל באיסור שיהרג ואל יעבור - האם גם על המכשיל עצמו יש דין שיהרג ולא יעבור. כגון מי שהכריחוהו להכשיל את חבירו בעריות - האם הוא מחויב ליהרג ולא להכשילו: אם ההכשלה היא חלק מאיסור העריות הוא מחויב ליהרג, אך אם ההכשלה היא רק איסור לאו אינו צריך ליהרג {{מקור| | @ מכשיל באיסור שיהרג ואל יעבור - האם גם על המכשיל עצמו יש דין שיהרג ולא יעבור. כגון מי שהכריחוהו להכשיל את חבירו בעריות - האם הוא מחויב ליהרג ולא להכשילו: אם ההכשלה היא חלק מאיסור העריות הוא מחויב ליהרג, אך אם ההכשלה היא רק איסור לאו אינו צריך ליהרג {{מקור|קובץ הערות שם|כן}}. | ||
@ האם לפני עיוור הוא לאו שבכללות - אם הוא חלק מכל לאו הוא לאו שבכללות, דהיינו לאו אחד שכולל כמה איסורים שונים, אך אם הוא איסור נפרד א"כ אינו לאו שבכללות {{מקור| | @ האם לפני עיוור הוא לאו שבכללות - אם הוא חלק מכל לאו הוא לאו שבכללות, דהיינו לאו אחד שכולל כמה איסורים שונים, אך אם הוא איסור נפרד א"כ אינו לאו שבכללות {{מקור|קובץ הערות שם מביא מחלוקת ראשונים ותולה בזה|כן}}. | ||
'''בזמן ההכשלה בעבירה''' נחלקו המפרשים האם האיסור בנתינת המכשול (פעולה) או בכישלון (תוצאה), ונפק"מ כשנתן את המכשול וחבירו לא נכשל, כגון שהושיט יין לנזיר והנזיר לא שתה - יש את נתינת המכשול אך אין את הכישלון. יד מלאכי {{מקור| | '''בזמן ההכשלה בעבירה''' נחלקו המפרשים האם האיסור בנתינת המכשול (פעולה) או בכישלון (תוצאה), ונפק"מ כשנתן את המכשול וחבירו לא נכשל, כגון שהושיט יין לנזיר והנזיר לא שתה - יש את נתינת המכשול אך אין את הכישלון. יד מלאכי {{מקור|שסז|כן}} ואחיעזר {{מקור|ח"ג פא-ז ד"ה ונראה דגדרי|כן}} כתבו שהאיסור בנתינת המכשול, והגריפ"פ {{מקור|(ל"ת נג (נב: בדפיו) ד"ה ולענין)}} כתב שנחלקו בזה מוני המצוות: הבה"ג וסיעתו, ר"א הזקן, ר"י אלברגלוני, ר"ש בן גבירול, סמ"ג וסמ"ק סוברים שהאיסור בנתינת המכשול, אך הרס"ג, הרמב"ם והחינוך סוברים שהאיסור רק בכישלון עצמו {{מקור|דן בזה גם ספר המקנה לא-ז|כן}}." | ||
מפני שהוא כתוב בצורת מאמר תורני לקובץ כלשהו, לא כערך אנציקלופדי. יתכן וחלק מהתוכן שלו יתאים לאנציקלופדיה, יש לסגננו בהתאם. עד אז, הקטע הזה שמור כאן. [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] 22:37, 9 באפריל 2012 (IDT) | מפני שהוא כתוב בצורת מאמר תורני לקובץ כלשהו, לא כערך אנציקלופדי. יתכן וחלק מהתוכן שלו יתאים לאנציקלופדיה, יש לסגננו בהתאם. עד אז, הקטע הזה שמור כאן. [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] 22:37, 9 באפריל 2012 (IDT) | ||
גרסה אחרונה מ־10:24, 6 בספטמבר 2012
|
|
קטע מיותר?[עריכה]
הסרתי הפסקה הבא:
"בטעם האיסור נחלקו האחרונים:
- שיטת המנחת חינוך [1]: שתי ההכשלות - בין בעצה ובין באיסור - הן אותו האיסור, שהוא איסור בין אדם לחבירו.
- שיטת ה"קובץ שיעורים" (פסחים צה): אלו שני איסורים נפרדים - הכשלה בעצה היא איסור שבין אדם לחבירו, אך הכשלה באיסור היא איסור שבין אדם למקום, שהתורה הקפידה שלא יגרום לאחר לעבור על איסור.
ונפק"מ להכשיל גוי, שלגבי להכשילו באיסור, כגון להושיט לו אבר מן החי, מפורש בגמרא שאסור (עבודה זרה ו:). ולגבי להכשילו בעצה נחלקו האחרונים הללו: המנחת חינוך (רלב-א [א]) כתב שכשם שאסור להכשילו בעבירה כך גם בעצה, דמנלן לחלק. אך הקובץ שיעורים (פסחים צה) חילק שדווקא להכשילו באיסור אסור מפני שהוא איסור שבין אדם למקום - שגורם לאחר לעבור עבירה, אך הכשלה בעצה, שהיא איסור שבין אדם לחבירו, דינה ככל האיסורים שבין אדם לחבירו שאינם נוהגים בגוי."
באיסור ההכשלה בעבירה חקרו ראשי הישיבות (קובץ הערות מח-ט (אות טו בהשמטות), קונטרסי שיעורים בבא קמא כג-ו) האם הלפני עיוור הוא חלק מכל איסור או שהוא איסור נפרד. כגון המושיט לחבירו אבר מן החי, האם איסור הלפני עיוור של המושיט הוא חלק מאיסור אבר מן החי, או שהוא לאו נפרד - לפני עיוור.
ונביא לכך שתי נפק"מ:
- מכשיל באיסור שיהרג ואל יעבור - האם גם על המכשיל עצמו יש דין שיהרג ולא יעבור. כגון מי שהכריחוהו להכשיל את חבירו בעריות - האם הוא מחויב ליהרג ולא להכשילו: אם ההכשלה היא חלק מאיסור העריות הוא מחויב ליהרג, אך אם ההכשלה היא רק איסור לאו אינו צריך ליהרג (קובץ הערות שם).
- האם לפני עיוור הוא לאו שבכללות - אם הוא חלק מכל לאו הוא לאו שבכללות, דהיינו לאו אחד שכולל כמה איסורים שונים, אך אם הוא איסור נפרד א"כ אינו לאו שבכללות (קובץ הערות שם מביא מחלוקת ראשונים ותולה בזה).
בזמן ההכשלה בעבירה נחלקו המפרשים האם האיסור בנתינת המכשול (פעולה) או בכישלון (תוצאה), ונפק"מ כשנתן את המכשול וחבירו לא נכשל, כגון שהושיט יין לנזיר והנזיר לא שתה - יש את נתינת המכשול אך אין את הכישלון. יד מלאכי (שסז) ואחיעזר (ח"ג פא-ז ד"ה ונראה דגדרי) כתבו שהאיסור בנתינת המכשול, והגריפ"פ (ל"ת נג (נב: בדפיו) ד"ה ולענין) כתב שנחלקו בזה מוני המצוות: הבה"ג וסיעתו, ר"א הזקן, ר"י אלברגלוני, ר"ש בן גבירול, סמ"ג וסמ"ק סוברים שהאיסור בנתינת המכשול, אך הרס"ג, הרמב"ם והחינוך סוברים שהאיסור רק בכישלון עצמו (דן בזה גם ספר המקנה לא-ז)."
מפני שהוא כתוב בצורת מאמר תורני לקובץ כלשהו, לא כערך אנציקלופדי. יתכן וחלק מהתוכן שלו יתאים לאנציקלופדיה, יש לסגננו בהתאם. עד אז, הקטע הזה שמור כאן. אריאל ביגל נ"י 22:37, 9 באפריל 2012 (IDT)
- ↑ (משמע מדבריו רלב-א [א])