שיחה:השואה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה לוקה בחסר

נא להשלים ערך זה, בעיקר בכותרות הריקות: היסטוריה, שאלות הלכתיות בשואה, רבנים בשואה וכו'. אריאל ביגל נ"י 09:11, 6 ביולי 2011 (IDT)

יישר כח גדול לאריאל נ"י על ייסוד הערך והכנסת התוכן המרובה והמעמיק שבו.
אין בכוחי ליצור ולמלא את הכותרות הריקות, אך ביכולתי לנסות לשפץ במקצת את שנעשה לפנַי, ובעיקר להוסיף תבנית:מקור על מנת לקדם את הערך.
בהצלחה! למאי נ"מ? 17:01, 20 במרץ 2012 (IST)


תמונת משפט אייכמן

אולי כדאי להסיר תמונה זו, שכן עפ"י ההלכה יש בעיה בהסתכלות בפני רשע (מגילה כח. מג"א סי' רכה ס"ק כ; ש"ך חו"מ סי' יז ס"ק יג; ועוד). בברכת יישר כוח גדול, למאי נ"מ? 09:15, 21 במרץ 2012 (IST)

יש איסור הסתכלות, אלב אין איסור ראיה, ויש חשיבות לענ"ד להראות את התמונה הזאת, להמחיש את ענין "ונקם ישיב לצריו". אריאל ביגל נ"י

פסקאות ומשפטים שהסרתי

1. == מקורות בתורה לשואה == וראה במאמר 'שואה וגאולה', מאת הרב שלמה אבינר, מתוך ספרו 'עם כלביא', ח"ב עמ' 159-161

פסקה זו הוסרה על ידי מפני שאינה מכילה תוכן. יש להכניס תוכן, ואז נתין להכניסה.

2. " כמובן שאין לראות בדברים אלו 'הסבר' לשואה, אך העובדה שאין בידינו הסבר מלא לתופעות הסבל האנושי, הרוע והשכול, ולגילוייהן, - אינה מונעת מהיהודי המאמין לבחון, לחוות ולהסביר אירועים מתוך תפיסה דתית-אמונית[1].".

סיבה- מפני שהיא מביעה עמדה ואינה אנציקלופדית.

3. "שו"ת שרידי אש חלק א סימן לא עמוד עד:

"השואל [הרה"ג מהר"מ בורר אבד"ק גאלינגען] היה תלמיד ותיק של בית מדרש לרבנים, מיסודו של מרן הגאון הצדיק הרב עזריאל הילדסהיימר|מהר"ר עזריאל הילדסהיימר] זצ"ל. הוא נספה בשואה הגדולה ע"י המרצחים הגרמנים, ימ"ש. הוא היה צדיק תמים, עוסק בתורה יומם ולילה ונוהג בקדושה ובטהרה בכל הוויות חייו. ואף שהיה באפשרותו להציל את עצמו קודם פרוץ המלחמה כדרך שעשו שאר רבני גרמניה, לא רצה לעזוב את קהלתו לבדה בשעת צרה ומצוקה."

סיבה- יש להביא תוכן, ולא ציטוט סתום.

אריאל ביגל נ"י

לידידי הנכבד מאד,
הערותיך נכונות. לגבי נקודה 2 - הציטוט הנ"ל הוא הבעת עמדה של הרב סולובייצ'יק. לכן, כשמובאים דברי הרב סולובייצ'יק עצמו, פרשנותו לדבריו איננה בגדר 'דעה', ודו"ק. המשך הדיון בדף השיחה שלי.
תודה רבה על ביקורתך לעריכותיי. מוצאי חג שמח! למאי נ"מ? 20:34, 26 באפריל 2012 (IDT)

הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית

לעניות דעתי ישנם כמה דברים לא מדוייקים בפסקה זו:

  1. הפסקה פותחת במשפט: "יהודים רבים איבדו את אמונתם בעקבות השואה. גדולים רבים התחבטו בשאלה, כיצד יש להסביר על פי האמונה את השואה" - אינני בטוח שמילים אלו הן נכונות. יש שנתנו הסברים רק כמענה לשואלים, ויש שראו את ההסברים כסיבה לפורענות (כמו שמצינו בתנ"ך וחז"ל שפעמים הרבה בעת צרה קבעו את סיבתה: חורבן ראשון מפני... חורבן שני מפני... לרב הונא החמיצו חביות היין מפני... וכן הלאה). בכל מקרה, פסקה זו דורשת מקור.
  2. כבר כתבתי במקום אחר, שדברי הרבי מחב"ד המצוטטים אינם מתייחסים להסבר הרב ש"ך לשואה, עליה אמר הרבי שהיא בבחינת "שתוק כך עלה במחשבה לפני, והביקורת החריפה המצוטטת של הרב ש"ך היא על ההסברה בדבר שואה שנייה ח"ו ע"ש.

לילה טוב ויישר כוח גדול! למאי נ"מ? 23:11, 23 באוקטובר 2012 (IST)

הערותיו של "למאי נ"מ" נכונות מאוד. הניסוח כאן בשם האדמו"ר מליאובביץ הוא קרוב לגדר כפירה ממש. לפי דבריו כל פרשיות הקללות שבתורה (כי תבוא, בחוקותי) הינם פגיעה בכבודם של ישראל, וכמו כן היה לנו למחוק מהתורה את פרשת המבול בימי נח מחמת כבודו של הקב"ה!! כל הפסוקים ומאמרי חז"ל שהזכירו הוצאו מהקשרם לגמרי. אם הקב"ה הוא חנון, זה לא אומר שאף פעם לא מעניש (ואדרבא כל האמור הקב"ה ותרן...), אלא "חנון" פירושו שהקב"ה דוחה את העונש זמן רב, שמא נעשה תשובה, והן הן דברי הרב שך שהקב"ה לא מעניש מיד אלא לאחר שמתלא הסאה וכמוכר להדיא בחז"ל. צריכים מתנדב להכניס את השינויים בהתאם לדברי "למאי נ"מ", אני לצערי אין לי זמן לשבת על זה, אבל אם מישהו יתחיל בלי נדר אשתתף לשפר עוד.--Mishehu (שיחה) 20:48, 17 במרץ 2013 (IST)
בספר "השואה" של הרב יואל שורץ (ניתן לקריאה והורדה כאן) מביא את כל השיטות השונות אודות "השואה מנקודת מבט אמונית". זה היה נפלא אם מישהו היה יכול לתמצת את השיטות ולהביאם כאן בערך.--Mishehu (שיחה) 21:47, 17 במרץ 2013 (IST)
שלום. ההערה הראשונה תוקנה לאחרונה ע"י החכם המכונה בענוותנותו טישיו.
לגבי ההערה השנייה - היה לי ויכוח בזה עם עורך הערך, ר' אריאל ביגל נ"י בדף שיחתו, וכדאי לראות את תגובתו (שאינני מסכים עמה).
לגבי הערותיו של החכם המכונה Mishehu הי"ו, אינני בטוח שהן מוכרחות. איש לא חלק על כך שהקב"ה מעניש, השאלה האם אסון כה נורא, שקרא למיליוני יהודים, ובהם צדיקי עליון ומיליון וחצי תינוקות, יכול להתפרש כעונש או לא. דומני ששורש הוויכוח (בין הרב ש"ך זצ"ל לרבי מחב"ד זצ"ל) איננו רק בנושא השואה, אלא בכל תפיסת העולם וההתייחסות להנהגת הקב"ה. הקושיות שהזכיר כ"ת הם מחמת ההתרגלות למבט 'ליטאי', שנותן מקום מרכזי מאד לענייני שכר ועונש בהשגחת הבורא את עולמו, לעומת התפיסה של חכמי הרזים (כמתבאר בתורת החסידות ועוד) שנותנת מקום מרכזי יותר להנהגת הקב"ה שאיננה תלויה בשכר ועונש (ויש לזה מקורות רבים בחז"ל ואכמ"ל), דהיינו ששיש מצבים בהם הקב"ה פועל בעולם מבלי להתחשב במעשינו, אף שאין הקב"ה מקפח שכר כל ברייה והצדיק יקבל שכרו והחוטא יבוא על עונשו. ותזכו לחגוג בדיצות את חג המצות, --למאי נ"מ? (שיחה) 14:11, 18 במרץ 2013 (IST)
למשתמש למאי נ"מ היקר!! בדור המבול ג"כ היו מליוני אנשים, ובפרשיות הקללות שבתורה מתואר עונשים נוראיים (עד כדי אכילת בשר הבנים מרוב רעב) כלפי כל עם ישראל, וכל זה דברים מפורשים בתנ"ך ולא קשור לליטאים וחסידים. החילוק היחיד שראיתי בדבריך בין האמור בחומש לבין השואה, היא ענין מיתת הצדיקים, אלא שע"ז ישנם מאמרי חז"ל שכיון שניתן למשחית רשות וכו', וגם בחז"ל מבואר שבחורבן בית ראשון ושני מתו גם הצדיקים משום שהיו צריכים למחות ולא מחו. בקיצור, מה שטענת מקודם שאין להעמיס בדברי האמו"ר מחב"ד מה שלא מפורש בדבריו, הם דברים נכונים מאוד. אני לא שולל שאולי אפשר לטעון שהשואה היתה מטעמים נסתרים שאינם קשורים בדרך ישיר לשכר ועונש, אבל אני מתפלא על על הטיעונים המוצגים בערך לומר שלא היה שכר ועונש. טענת כבוד ה' וכבוד ישראל וטיעונים דומים הם דברים שנוגדים פרשיות מפורשות בתורה כאמור. וזה מפריע לי כי זה ממש קרוב לכפירה. שאר הטיעונים אע"פ שאינם נכונים אינם מפיעים לי, כי אינם כפירה אלא רק שאינם "ראיות" מוכרחות. לדוגמא, מה שכתבו "וכי אין אנו יודעים מתן שכרן של מצוות ומתן ענשן של עבירות" זהו אכן טיעון לומר שאין אנחנו יכולים להיות בטוחים שמדובר על עונש על עבירה זו או אחרת, אבל אין בזה כל ראיה לומר שזה "היפך האמת" (כפי שמוצג בערך), כי הרי בדיוק מסיבה זו ("אין אנו יודעים מתן ענשן של עבירות") אין בידינו לשלול את האפשרות שמדובר על עונש. וע"ז הדרך יש להשיג על כל הנאמר כאן, אבל כאמור מה שמפריע בעיקר הם הטיעונים שנוגדים עקרונות ברורים שבתנ"ך ובחז"ל.--Mishehu (שיחה) 19:35, 18 במרץ 2013 (IST)
  1. הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, במכתב (באתר ישיבות בנ"ע) העוסק ב"סוגיית הרוע ובהופעתו בקורות העיתים ובאירועים ההיסטוריים":
    "אכן, מביכות ככל שתהיינה שאלות אלה, חוסר היכולת לתפוש את הרציונאל שבסבל האנושי שבמציאות, אסור לו בשום פנים ואופן שימנע את האדם הדתי (ה‑homo religiosus) מלנסות להסביר ולחוות אירועים בקטגוריות דתיות ותוך שימוש במונחים דתיים. ברור מאליו שהמבוכה היא קטגוריה בסיסית, והוא הדין בייאוש נוכח חוויותינו האבסורדיות אשר נמנע מאתנו להבינן. הדת מעולם לא הבטיחה לאדם הבנה מושלמת וכוללת‑כול של העולמות שלתוכם הושלך. היפוכו של דבר, האמונה גורמת לדברים להיראות כמעורפלים יותר וכמסובכים יותר והיא תורמת לעיתים קרובות למבוכה האופפת את האדם. אך כפי שאמרתי כבר בעבר, עובדה פרדוקסלית זו, מטרידה ככל שתהיה, אסור לה שתרתיע אותנו מרדיפה עיקשת אחר מטרתנו - לקשור את עולמנו הארצי והמכני אל עולם עליון, נשגב ומלא משמעות."
    (מתוך ספרו 'איש על העדה', בהוצאת ידיעות ספרים).