שומר אבידה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


{| class="wikitable" border="1"
{| class="wikitable" border="1"
! כותרת 0 !! רבה !! רב יוסף
! !! רבה !! רב יוסף
|-
|-
| שומר אבידה || שומר חינם || שומר שכר
| שומר אבידה || שומר חינם || שומר שכר

גרסה מ־10:02, 16 ביוני 2009

שומר אבידה הוא אדם אשר מצא אבידה בעלת סימנים ברשות הרבים והוא מצווה להכניסה אל ביתו עד שימצא בעל האבידה. בגמרא במסכת בבא מציעא דף כ"ט ע"א וכן בבא קמא דף נ"ו ע"ב נחלקו האמוראים רבה ורב יוסף מהו דינו של שומר אבידה, כשומר שכר או כשומר חינם. רב יוסף סבר שהוא שומר שכר ורבה סבר שהוא כשומר חינם. רבה הסביר שאינו מקבל שום הנאה ולכן אין שום סיבה שיהיה שומר שכר, אולם רב יוסף טען היות והוא נחשב עוסק במצווה הוא פטור ממצוות אחרות שהיה עליו להוציא כסף עליהם (פרוטה דרב יוסף).

שומר דמי אבידה

לפי המחלוקת בשומר אבידה נוצרת מחלוקת נוספת במקרה שהיה צורך למכור את האבידה ("כל שאינו עושה ואוכל - ימכר") וכעת שומרים על המעות. המשנה כותבת (משנה בבא מציעא ב, ז): "מה יהא בדמים? רבי טרפון אומר: ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. רבי עקיבא אומר: לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אין חייב באחריותן".

לפי רבה ששומר אבידה הוא שומר חינם, רבי עקיבא סובר שלא ישתמש במעות ונמצא שנשאר בדינו כש"ח, ואילו לפי רבי טרפון שמותר לשומר להשתמש במעות הוא נחשב כעת שומר שכר.

לפי רב יוסף ששומר אבידה הוא ש"ש, ר"ע סובר שלא ישתמש במעות ונמצא שנשאר בדינו כש"ש, ואילו לפי ר"ט שמותר לשומר להשתמש במעות - הוא נחשב כעת שואל וחייב אפילו באונסין. רב יוסף יבאר שכוונת המשנה במילים "אם אבדו" היא לאבידה שאירעה באונס (כי באבידה רגילה השומר חייב עוד לפני המכירה ואפילו אחריה לר"ע - כי ש"ש חייב בגניבה ואבידה).


רבה רב יוסף
שומר אבידה שומר חינם שומר שכר
שומר דמי אבידה לר"ע (לא ישתמש) שומר חינם שומר שכר
שומר אבידה לר"ט (ישתמש) שומר שכר שואל

ההלכה

להלכה נחלקו בסימן רס"ז שו"ע פסק כרב יוסף ששומר אבידה כשומר שכר, ואילו הרמ"א פסק כרבה שהוא כשומר חינם. עיין עוד ברמב"ם הלכות גזילה ואבידה פרק י"ג הלכה י'.