שאילת צרכים בשבת

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסור לשאול ולבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת.


יוצאי דופן

  • האיסור הוא על דבר שיש צער לפניו כמו חולי או פרנסה[1]
  • כשכך טופס הברכה, מותר[2]
  • עבור פיקוח נפש, מותר[3]

הערות שוליים

  1. ספר מגן אברהם על או"ח סימן רפח: (יא) אומר ענינו. ומותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום (רמ"מ סימן פ"ז) ועסי' קפ"ח:
  2. ספר טורי זהב על או"ח - סימן קפח בנוסח אבינו רועינו זונינו הטור הביא ירושלמי מהו מימר אבינו רועינו זונינו בשבת כי אסור לתבוע צרכיו בשבת א"ל טופס ברכות כ"ה וכתב ב"י ע"ז מכאן משמע שי"ל זונינו בשור"ק במשקל שובינו אלהי ישענו וכמ"ש אבודרה"ם בשם אבן עזרא דהשתא אינו שם תואר אלא מתפלל לפניו יתברך שיזון אותנו ונראה שכך י"ל פרנסינו כלכלנו שהוא מתפלל שיפרנסנו ויכלכלנו (") וגם רועינו היה לפרש לפי זה רעה אותנו בחסרון וא"ו ושב"א תחת הרי"ש ובימי חורפי שמעתי מהמדקדקים שהיו אומרים כך אבל בכל הספרים כתוב רועינו בוי"ו עכ"ל ולעד"נ דלא הווין כולהו לשון תפלה דאם כן הוי דבר שפתים אך למותר בהרבה כפלי לשונות בבקשה זו אלא שפיר הווין שנים מהם שם התואר ושנים האחרים לשון בקשה והיינו שאנו צריכים לו יתברך למזון ההכרח כגון לחם ועוד דבר מותר כגון פירות ואלו שניהם נכללים בברכת בורא נפשות כמ"ש הטור בסי' ר"ז וה"נ אומר כן אבינו רוענו זונינו דהיינו בחולם ושניהם שם התואר שאתה יש לך כח לרעות אותנו בהכרח ובמותרות אנו מבקשים על שני דברים אלו ועל זה אומר לשון בקשה ג"כ כפל פרנסינו וכלכלינו כן נראה לע"ד נכון:
  3. ספר אליהו רבה או"ח - סימן רכ (א) ונפשו עגומה וכו'. כתב הדרישה דקדק לומר ונפשו עגומה משום שאף שאינו מן החלומות שמתענים עליהם וגם אינו מרומז בחלום שום דבר רע מכל מקום כיון דנפשו עגומה עליו יתענה משום דאף דאיהו אינו רואה מזלו רואהו משום הכי נפשו עגומה, עד כאן. ולא ידעתי איך דקדק דיתענה דהא לא נזכר בטור נפשו עגומה אלא בהטבה סימן רפ"ח מיהו לקמן יתבאר לדינא דגם הב"ח פוסק כן. עוד כתב דזמן הטבה הוא בסוף היום אחר מעריב, עד כאן, וכן כתב בשל"ה דף ר' בשם ר"ש אלמולו דבלילה אחר תענית עושין ההטבה, אלא שהוא כתב שיש להטיב מיד בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה, ואין לומר שזכות התענית יסייע דמיד שקיבל והתחיל הוי כהתענה, עד כאן. ובאמת לאו ראיה כל כך דמכל מקום זכותו עדיף בשכבר נעשה, מיהו ממה שכתב בדף קל"ד בשם סדר היום שיטיב החלום בשבת אף ששואל צרכיו מכל מקום פיקוח נפש דוחה וכו' מבואר דמטיבין מיד בשחרית, מיהו אפשר לפרש דמיירי כשאין מתענה בשבת ודחוק. יזכיר החלום במחשבתו בשעת הטבה, ואם מטיבין שתים במעמד אחד גם השלישי צריך להטיב לו אף על פי שלא חלם לו באותו פעם (ברכות מהר"ם מרוטנבורג):