רבנו גרשום מאור הגולה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבינו גרשום בן יהודה או רבינו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה), מגדולי ראשוני אשכנז.

תולדותיו

תקופת חייו של רבנו גרשום מאור הגולה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

נולד בשנת ד' אלפים תש"ס (960) בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. רבו הוא רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן הידוע בשם רבינו ליאון(ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי). כמו כן, למד רבינו חננאל. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה וכו'" (פירוש רש"י למסכת שבת דף פה ע"ב), וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" שם מסכת סוכה דף מ ע"ב. בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות וממסעי הצלב, ששיאן היה בפרעות תתנ"ו לאחר פטירתו.

אחיו היה רבינו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" (בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב). והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" (שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל).

תורתו

מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. הוא כתב תשובות רבות, אשר מהם נשארו בידינו כ-120 תשובות. חיבר פירוש על הש"ס אשר נשארו ממנו פירוש על מסכתות אחדות.

תלמידיו

רבינו יעקב בן יקר, רבו של רש"י.

אחיו היה רבינו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" (בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב). והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" (שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל).

תקנות וחרמים

חיבר תקנות וחרמים שנודעו בכינוי חרם דרבינו גרשום, מהם - שלא לישא שתי נשים; שלא לגרש אשה בעל כרחה; שלא לקרוא במכתבי הזולת בלי רשות ועוד.