רבי שלמה יצחקי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שלמה יצחקי ב"ר יצחק רש"י הוא מפרש התורה והתלמוד המפורסם ביותר. הוא נולד בעיר טרואה (Troyes) בשנת 1040 ונפטר ביום כ"ם תמוז ה"א ס"ב (1105). רש"י בקש לקבץ את הפירושים המקובלים ולערוך אותם בשפה ברורה לכל. במשך שנים הוא נטש את עירו כדי להתמסר לכתיבה ורק בימי החגים שב לביתו. רק בגיל 25 התיישב בעירו, הקים בה ישיבה ואליו שלחו שאלות גדולי הדור מאשכנז היא גרמניה ומצרפת. מוריו שיבחוהו: ר' יצחק הלוי כתב לו:"אין הדור יתום שאתה שרוי בו וכמוך ירבו בישראל".

רש"י היה הרב והמורה בקהילת טרוייש. אך כמוקבל באותם הימים, לא קבל שכר רבנות וחי מיגיע כפו.

על משפחתו

בית מדרש של רש"י בורמיזא

אוצר ישראל כותב על משפחתו: "אימו היתה אחות בעל הפיוטים ר' שמשון הזקן בר' יצחק" ואביו היה גדול בתורה והוא מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן. הןא למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד רבי גרשום מאור הגולה. מורו המובהק היה ר' יעקב בר יקר והוא קורא לו :"רבי זקני". הוא למד גם בישיבתו של ר' יצחק הלוי בווירמייזא.

לרש"י לא היו בנים. בנותיו, שלוש במספר היו חתנים לרבנו מאיר מרומברוג , לר' יהודה בר נתן ולרבינו אפרים. מהם זכה לנכדים ובני בנים : רשב"ם, רבינו יעקב תם ואחיו ריב"ם.

רבים הם המייחסים עצמם לצאצאי בנותיו של רש"י, בין השאר משפחות כהנא. יש הסבורים כי רש"י הוא מצאצאי דוד המלך. גם המהר"ל מפראג זכה לייחוס זה.

חיבורי רש"י

רש"י חיבר ספרים ופירושים רבים. המפורסם שבהם הוא פירושו על התלמוד בבלי, שהוא יצירת מופת שלא הייתה כדוגמתה בכל הדורות. עדות נאמנה לכך היא שכל הראשונים שבאו אחריו התיחסו לדבריו ואף כשחלקו על פירושו בסוגיא הביאו את דבריו. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו כמו על מסכת בבא בתרא שמאמצע פרק שלישי המשיך נכדו הרשב"ם את הפירוש.

החיבור השני בחשיבותו של רש"י הוא פירושו לתורה ובו הוא מביא מדרשי חז"ל לביאור הכתוב, ודעתו בדרך כלל לחפש את הפשט שבפסוקים. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא בשולחן ערוך סימן רפ"ה העוסק בחובת שניים מקרא ואחד תרגום ובו נפסק שירא שמים יעבור מעבר לתרגום אונקלוס אף על פירוש רש"י על הפרשה.

רש"י חיבר אף פירוש על הנ"ך שבו הוא ממשיך את דרכו בפירושו כפי שעשה בפירושו על התורה. לחלק מהספרים ישנם השערות או הוכחות שהפירוש הנדפס תחת שמו של רש"י אינו ממנו אלא מאחד מתלמידיו, לדוגמא הפירוש לדברי הימים.

עוד מחיבורי רש"י ישנו סידור ויטרי שנכתב על ידי אחד מתלמידיו ובו נמצאים הרבה מפסקיו, רש"י כתב גם כמה תשובות שנמצאים בקבצי פוסקי אשכנז.

פירוש רש"י לתורה

פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל התלמוד הבבלי. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:

  • בעל "צידה לדרך" כותב:"לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
  • ר' בצלאל אשכנזי כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
  • ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא - הוא רש"י - ובן פורתא בוא ר' יוסף טוב עלם - נכדו של רש"י.

פירוש רש"י לתורה

לפירסום מיוחד זכה פירושו לתחילת ספר בראשית, אולי הפירוש שזכה למספר המירבי של ציטוטים בדרשות: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהילים קיא ו) כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:

לתולדות פירושי רש"י

מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר תורת חיים את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה" - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה'רל"ב (1474). נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית פארמה שבמרכז איטליה. מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש.

בשנת ה'תרמ"ב (1481) הפירוש הורפס בעיר בולוניה עם חומש. המהדורה עליה התבסס "תורת חיים" היא של הרב ח.ד שעוועל (ראו לקריאה נוספת להלן).

מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת מקראות גדולות - הכתר לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש"י: היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש" כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה". נוצר מיגוון רחב של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש"י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.

שיטת פירושו

לקריאה נוספת

  • הרב ח.ד שעוועל, פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר, מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג.
  • ש.פ. גלברד, לפשוטו של רש"י, על בראשית במדבר ודברים, פתח- תקוה תשל"ח-תשמ"ג.
  • נחמה. ליבוביץ, דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה, בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497.


קישורים חיצוניים