רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף)

שער חידושי מהר"ם שיף דפוס המבורג

הרב מאיר בן יעקב (יוקב) וגוטלה (גוטלן) שיף[4] (נודע בכינוי מהר"ם שיף[5]) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט [6] ביום כ"ד בטבת ה'תע"א[7]. חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף" המודפסים בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם.

נולד בפרנקפורט שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605[8] בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ[9] לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א[10]. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל[11] שנפטר בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן[12], כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס דיין ומו"ץ בפיורדא[13].

תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד בבלי הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות[דרוש מקור]. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי מארדוש[14]

בהוספות לספר צמח דוד[15] נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב".

רבי חיים פלאג'י ב"ספר חיים" [16] כתב: "ובאזני שמעתי חלום נורא על הגאון מוהר"ם שיף ז"ל עם חברו הטוב דהיה לו בבית דין של מעלה מקטרגים על פעם אחת דאשתמיטיה לקרות פסוק כהלכתו"[17]

מצבתו

על מצבתו נכתב:[18]"הכהן הגדול מוהר"ר מאיר שיף/ דודי ירד לגנו/ כשמש בלא זמנו/ נשבה ארונו/ צדיק לבית מלונו/ לפני יהו"ה לרצונו[19], הגאון המופלג בחריפות ובקיאות כמוהר"ר מאיר במהר"ר יעקב יצ"ו הכהן ונקבר יום א' א"ך אדר לפ"ק, איכה ישנה[20] כת"ם, כ'הונה ת'ורה ומ'לכות, תנצב"ה אמן"

קישורים חיצוניים

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר HebrewBooks דוד הלחמי, ‏רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד) דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט, תולדותיו בהרחבה רבה במבוא ספרו חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks הערות שוליים

^ דרושים נחמדים (במבוא ותולדות עמ' 33) ^ עה"ת כת"י. ושם מביא דרוש ממנו ^ מהר"מ שיף מזכירו בחידושיו כמה פעמים בשם ושמעתי ממוהר"ש ^ ראה בחיבורו דרושים נחמדים (על הנ"ך ומגילות) עמ' 32 במבוא ^ ובכתבי האחרונים בשם מהרמ"ש ^ שבעים שנה לאחר פטירתו ^ בפרנקפורט דמיין התענו בתאריך זה והודפסו סליחות מיוחדים לאומרם ביום הזה ^ מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ה', עמ' 241. ^ בת הנכבד והקצין ר' שמואל זנוויל גינצבורג, נפטרה י"ט מרחשוון ה'תל"ד (דרושים נחמדים במבוא תולדות עמ' 39) ^ בספר דרושים נחמדים למהר"מ שיף נדפס במודיעין עלית ה'תשס"ט הביא נוסח מצבתו שכתוב בה שנפטר במוצאי שבת אור לכ"א אדר ולא כ' אדר ^ קרוי על שם זקינו מצד אמו, נפטר ג' בתמוז ה'תי"ב (שם במבוא עמ' 39) ^ אשת רבי מיכל בון, נפטרה י"ט בסיון ה'תכ"ט (שם במבוא עמ' 39) ^ כן כתב בהגהות מראה כהן לספר דרך הנשר ^ בן רבי יהודה ראב"ד פאריצק. בסוף כל מסכת מופיע דרוש המקשר בין המסכת למסכת שלמדו אחריה בישיבתו של מהר"מ שיף הספר נכתב בסגנון קשה ומלא שיבושים, ולכן נוסף לו בכל המהדורות פירושו של רבי מרדכי מארדוש ^ לרבי דויד גינז, אות שצ"ג ^ על הלכות קרה"ת סי' ט"ז- ג' ^ ובספרו עיני כל חי (סנהדרין סה, ב) כתב: "אבל להשביע לחולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו אשר ישאל, אין זה דורש אל המתים כי אם אל הרוח, והרוח אינו נחשב מת ... ומזקנים אתבונן, מעשה רב של מוהר"ם שיף ז"ל עם חבירו, וכלתיה דרב כמהר"ר בנימין הלוי ז"ל נר בן נר הרב הגדול לב שלמה זצוק"ל, דעבדו עובדא כזאת ויצא לפועל ונתוודע לכל". נוסח דומה בספר וימהר אברהם לר"א בן הר"ח פלאג'י (מערכת ת' אות תר"ה), "אם יבקש אדם מהצדיק בעת שנוטה למות שכשילך לעוה"ב שיתפלל עליו עושה פעולה טובה [ספר חסידים תמ"ז] וכמעשה הזה שמעתי מפי הרב ... על מוה"ר הגדול בנימין הלוי בן מורינו הרב לב שלמה ז"ל בכלתו שהתחננה לפניו שיתפלל להקב"ה שיתן לה הריון, ועוד שמעתי מעשה נורא מחבירו של הרב מהר"ם שיף ז"ל ^ ספר אבני זיכרון (שפירא) ^ ע"פ הפסוק ויקרא (א, ג) ^ כאן רמזו שנת פטירתו וגיל פטירתו שכן 'איכה ישנה' גימטריה ת"א היא שנת פטירתו, איכ"ה - גימטריה ל"ו הוא גיל פטירתו, ישנה - שישן למנוחת עולמים עד עת תחייתו בקרוב

תקופת חייו של רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף) על ציר הזמן