רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הרב מאיר בן יעקב (יוקב) וגוטלה (גוטלן) שיף{{הערה|ראה בחיבורו דרושים נחמדים (על הנ"ך ומגילות) עמ' 32 במבוא}} (נודע בכינוי מהר"ם שיף{{הערה|ובכתבי האחרונים בשם מהרמ"ש}}) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט{{הערה|שבעים שנה לאחר פטירתו}} ביום כ"ד בטבת ה'תע"א{{הערה| בפרנקפורט דמיין התענו בתאריך זה והודפסו סליחות מיוחדים לאומרם ביום הזה}} חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף", והוא מודפס בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם. | הרב מאיר בן יעקב (יוקב) וגוטלה (גוטלן) שיף{{הערה|ראה בחיבורו דרושים נחמדים (על הנ"ך ומגילות) עמ' 32 במבוא}} (נודע בכינוי מהר"ם שיף{{הערה|ובכתבי האחרונים בשם מהרמ"ש}}) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט{{הערה|שבעים שנה לאחר פטירתו}} ביום כ"ד בטבת ה'תע"א{{הערה| בפרנקפורט דמיין התענו בתאריך זה והודפסו סליחות מיוחדים לאומרם ביום הזה}} חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף", והוא מודפס בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם. | ||
נולד בפרנקפורט שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605{{הערה|מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ה', עמ' 241}} בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ{{הערה|בת הנכבד והקצין ר' שמואל זנוויל גינצבורג-גינזבורג, נפטרה י"ט מרחשוון ה'תל"ד (דרושים נחמדים במבוא תולדות עמ' 39)}} לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א{{הערה| בספר דרושים נחמדים למהר"מ שיף נדפס במודיעין עלית ה'תשס"ט הביא נוסח מצבתו שכתוב בה שנפטר במוצאי שבת אור לכ"א אדר ולא כ' אדר}}. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל{{הערה|קרוי על שם זקינו מצד אמו, נפטר ג' בתמוז ה'תי"ב (שם במבוא עמ' 39)}} בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן{{הערה|אשת רבי מיכל בון, נפטרה י"ט בסיון ה'תכ"ט (שם במבוא עמ' 39)}}, כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס | נולד בפרנקפורט שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605{{הערה|מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ה', עמ' 241}} בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ{{הערה|בת הנכבד והקצין ר' שמואל זנוויל גינצבורג-גינזבורג, נפטרה י"ט מרחשוון ה'תל"ד (דרושים נחמדים במבוא תולדות עמ' 39)}} לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א{{הערה| בספר דרושים נחמדים למהר"מ שיף נדפס במודיעין עלית ה'תשס"ט הביא נוסח מצבתו שכתוב בה שנפטר במוצאי שבת אור לכ"א אדר ולא כ' אדר}}. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל{{הערה|קרוי על שם זקינו מצד אמו, נפטר ג' בתמוז ה'תי"ב (שם במבוא עמ' 39)}} בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן{{הערה|אשת רבי מיכל בון, נפטרה י"ט בסיון ה'תכ"ט (שם במבוא עמ' 39)}}, כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס, דיין ומו"ץ בפיורדא{{הערה|כן כתב בהגהות מראה כהן לספר דרך הנשר}}. | ||
תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד בבלי הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות{{הערה| בסוף כל מסכת מופיע דרוש המקשר בין המסכת למסכת שלמדו אחריה בישיבתו של מהר"מ שיף הספר נכתב בסגנון קשה ומלא שיבושים, ולכן נוסף לו בכל המהדורות פירושו של רבי מרדכי מארדוש}}. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי ממארדוש{{הערה| }} | תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד בבלי הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות{{הערה| בסוף כל מסכת מופיע דרוש המקשר בין המסכת למסכת שלמדו אחריה בישיבתו של מהר"מ שיף הספר נכתב בסגנון קשה ומלא שיבושים, ולכן נוסף לו בכל המהדורות פירושו של רבי מרדכי מארדוש}}. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי ממארדוש{{הערה|בן רבי יהודה ראב"ד פאריצק}} | ||
בהוספות לספר '''צמח דוד'''{{הערה| לרבי דויד גינז, אות שצ"ג}} נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו [[אליהו הנביא]] זכור לטוב". | בהוספות לספר '''צמח דוד'''{{הערה| לרבי דויד גינז, אות שצ"ג}} נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו [[אליהו הנביא]] זכור לטוב". | ||
גרסה מ־11:58, 3 בדצמבר 2018
|
|
הרב מאיר שיף: הנקרא מהר"מ שיף. נולד: בשנת ה'שס"ה. בעיר: פרנקפורט במדינת הסן גרמניה. נפטר: בכ"א באדר שנת ה'ת"א. מקום פעילות: בגרמניה. תחומי עיסוקו: רב, וראש ישיבה מקובל, ופרשן התלמוד. רבותיו: אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים הכהן כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, השל"ה[1] תלמידיו: רבי יהודה מילר רויטליגן מחבר ספר שבות יהודה[2] בני דורו: מהר"מ מלובלין, מהרש"א מאוסטרהא[3]
חיבוריו: חידושי הלכות, דרושים נחמדים
הרב מאיר בן יעקב (יוקב) וגוטלה (גוטלן) שיף[4] (נודע בכינוי מהר"ם שיף[5]) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט[6] ביום כ"ד בטבת ה'תע"א[7] חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף", והוא מודפס בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם.
נולד בפרנקפורט שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605[8] בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ[9] לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א[10]. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל[11] בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן[12], כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס, דיין ומו"ץ בפיורדא[13].
תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד בבלי הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות[14]. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי ממארדוש[15] בהוספות לספר צמח דוד[16] נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב".
מצבתו
על מצבתו נכתב: "הכהן הגדול מוהר"ר מאיר שיף/ דודי ירד לגנו/ כשמש בלא זמנו/ נשבה ארונו/ צדיק לבית מלונו/ לפני יהו"ה לרצונו[17], הגאון המופלג בחריפות ובקיאות כמוהר"ר מאיר במהר"ר יעקב יצ"ו הכהן ונקבר יום א' א"ך אדר לפ"ק, איכה ישנה[18] כת"ם, כ'הונה ת'ורה ומ'לכות, תנצב"ה אמן"[19]
ספריו
- חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks
- דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט, תולדותיו בהרחבה רבה במבוא
ספרו
- חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף) על ציר הזמן |
|---|
 |
- ↑ ^ דרושים נחמדים (במבוא ותולדות עמ' 33)
- ↑ עה"ת כת"י. ושם מביא דרוש ממנו
- ↑ מהר"מ שיף מזכירו בחידושיו כמה פעמים בשם ושמעתי ממוהר"ש
- ↑ ראה בחיבורו דרושים נחמדים (על הנ"ך ומגילות) עמ' 32 במבוא
- ↑ ובכתבי האחרונים בשם מהרמ"ש
- ↑ שבעים שנה לאחר פטירתו
- ↑ בפרנקפורט דמיין התענו בתאריך זה והודפסו סליחות מיוחדים לאומרם ביום הזה
- ↑ מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ה', עמ' 241
- ↑ בת הנכבד והקצין ר' שמואל זנוויל גינצבורג-גינזבורג, נפטרה י"ט מרחשוון ה'תל"ד (דרושים נחמדים במבוא תולדות עמ' 39)
- ↑ בספר דרושים נחמדים למהר"מ שיף נדפס במודיעין עלית ה'תשס"ט הביא נוסח מצבתו שכתוב בה שנפטר במוצאי שבת אור לכ"א אדר ולא כ' אדר
- ↑ קרוי על שם זקינו מצד אמו, נפטר ג' בתמוז ה'תי"ב (שם במבוא עמ' 39)
- ↑ אשת רבי מיכל בון, נפטרה י"ט בסיון ה'תכ"ט (שם במבוא עמ' 39)
- ↑ כן כתב בהגהות מראה כהן לספר דרך הנשר
- ↑ בסוף כל מסכת מופיע דרוש המקשר בין המסכת למסכת שלמדו אחריה בישיבתו של מהר"מ שיף הספר נכתב בסגנון קשה ומלא שיבושים, ולכן נוסף לו בכל המהדורות פירושו של רבי מרדכי מארדוש
- ↑ בן רבי יהודה ראב"ד פאריצק
- ↑ לרבי דויד גינז, אות שצ"ג
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}