רבי יוסף זונדל מסלנט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוסף זונדל מסלנט (1786 - 1865), היה מייסד תנועת המוסר ורבו של ר' ישראל מסלנט. באחרית ימיו שימש כמורה הוראה של העדה האשכנזית בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בשנת תקמ"ו (1786) בעיירה סלנט ונפטר בירושלים. אביו היה רבי בנימין בינוש, והוא התייחס לרבי פיבוש אשכנזי מי שהיה אב"ד בווילנה ואחר כך נשיא עדת האשכנזים בירושלים. התחנך בישיבת וולוז'ין אצל רבו רבי חיים מוולוז'ין והתגורר רוב ימיו בעיירה סלנט.

ב-1837 בהיותו בן 52 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם שימש במשרה של מורה הוראה. באותה תקופה לא היה רב לעדה האשכנזית בירושלים, בשל קוטנה.

ניספה במגפת הכולרה, אור לג' מרחשון בשנת תרכ"ו (1866), ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. לאחר מותו שימש חתנו, רבי שמואל סלנט, כמורה הוראה, עד שהתמנה באופן לא רשמי כרב לקהילה האשכנזית בירושלים.

שיטתו המוסרית

רבי יוסף זונדל היה נוהג לטייל ביערות ולחזור על מאמרי מוסר ופסוקים על מנת לעורר את נפשו לעבודת ה'. רבי ישראל מסלנט היה עוקב אחריו כדי ללמוד ממנו. פעם אחת גילה רבי יוסף זונדל את רבי ישראל עוקב אחריו ומאז אותה פגישה הוא לימד אותו את דרכי עבודת ה' שלו.

בנוסף על המנהג לחזור פעמים רבות על מאמרי מוסר היו כמה וכמה הנהגות שלו שהתקבלו בתנועת המוסר של רבי ישראל.

  • הכנה למצוה- רבי יוסף זונדל היה נוהג להכין את עצמו מבחינה מעשית למצוות. כך, לפני עלות השחר בחג סוכות הוא התאמן בנטילת הלולב וניענועו. הוא טען שכמו שאנשי מקצוע מתנסים בעבודתם לפני שהם ניגשים לעבוד באמת כך צריך גם בעבודת ה'.
  • תכנון מראש- רבי יוסף זונדל היה נוהג לתכנן מראש מה יעשה במשך היום ולא לחרוג ממה שתכנן.


לקריאה נוספת

הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר - תולדותיה אישיה ושיטותיה, כרך א', ירושלים תש"ו. אליעזר ריבלין (עורך), רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, ירושלים תרפ"ז.