רבי דוד מיימוני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
רבי דוד מיימונדיס אחיו של הרמב"ם ששימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים התפרנס [[הרמב"ם]] מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד מיימונדיס, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת [[1177]] לערך, דבר שגרם ל[[רמב"ם]] לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר.
רבי דוד מיימונדיס אחיו של הרמב"ם ששימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים התפרנס [[הרמב"ם]] מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד מיימונדיס, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת [[1177]] לערך, דבר שגרם ל[[רמב"ם]] לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר.


וכן הזכיר הרמב"ם את אחיו רבי דוד מיימונדיס באיגרתו, אגרת לרבי יפת הדיין, (באגרות הרמב"ם י' שילת, אגרת י"א, עמ' קצ"ח, רכ"ד) וזו לשונו; "האסון הנורא ביותר שאירע לי בחיי... היה מותו של הקדוש, זכרו לברכה שטבע בים הודו. הוא נסע עמו כסף וסחורות שנועדו לי, לעצמו ולאחרים ... הוא סחר בשווקים והרוויח ונשא ונתן ואני יכולתי לשבת לבטח בביתי"...
וכן הזכיר הרמב"ם את אחיו רבי דוד מיימונדיס באיגרתו, אגרת לרבי יפת הדיין (באגרות הרמב"ם י' שילת, אגרת י"א, עמ' קצ"ח, רכ"ד) וזו לשונו; "האסון הנורא ביותר שאירע לי בחיי... היה מותו של הקדוש, זכרו לברכה שטבע בים הודו. הוא נסע עמו כסף וסחורות שנועדו לי, לעצמו ולאחרים ... הוא סחר בשווקים והרוויח ונשא ונתן ואני יכולתי לשבת לבטח בביתי"...

גרסה מ־13:43, 28 בינואר 2019

מתוך הויקיפדיה העברית ערך הרמב"ם: רבי דוד מיימונדיס אחיו של הרמב"ם ששימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים התפרנס הרמב"ם מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד מיימונדיס, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר.

וכן הזכיר הרמב"ם את אחיו רבי דוד מיימונדיס באיגרתו, אגרת לרבי יפת הדיין (באגרות הרמב"ם י' שילת, אגרת י"א, עמ' קצ"ח, רכ"ד) וזו לשונו; "האסון הנורא ביותר שאירע לי בחיי... היה מותו של הקדוש, זכרו לברכה שטבע בים הודו. הוא נסע עמו כסף וסחורות שנועדו לי, לעצמו ולאחרים ... הוא סחר בשווקים והרוויח ונשא ונתן ואני יכולתי לשבת לבטח בביתי"...