קלבון: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קלבון]] הוא מטבע קטן שתיקנו חכמים להוסיף אותו על [[מחצית השקל]] במידה והנותן שילם את מחצית השקל במטבע אחר. מטרת הקלבון היא לכסות על הוצאת פריטת המטבע הגדול למחצית השקל וממילא צריך להיות שווה ערך לפריטה זו. במשנה נחלקו חכמים ורבי מאיר מה דין שני אנשים המביאים יחד מטבע של שקל כמחצית השקל. יש המפרשים בשיטת רבי מאיר כי הוא סובר שחיוב הקלבון הוא מהתורה וכי מטרתו כי להשוות את ערך מחצית השקל הנוכחי לערך מחצית השקל שהיה בימי [[משה רבינו]]. | [[קלבון]] הוא מטבע קטן שתיקנו חכמים להוסיף אותו על [[מחצית השקל]] במידה והנותן שילם את מחצית השקל במטבע אחר. מטרת הקלבון היא לכסות על הוצאת פריטת המטבע הגדול למחצית השקל וממילא צריך להיות שווה ערך לפריטה זו. במשנה נחלקו חכמים ורבי מאיר מה דין שני אנשים המביאים יחד מטבע של שקל כמחצית השקל. יש המפרשים בשיטת רבי מאיר כי הוא סובר שחיוב הקלבון הוא מהתורה וכי מטרתו כי להשוות את ערך מחצית השקל הנוכחי לערך מחצית השקל שהיה בימי [[משה רבינו]]. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
במשנה | במשנה {{#makor-new:שקלים ד א|ירושלמי-וילנא-שקלים|ד|א}} מובא כי חכמים תיקנו שמי שמביא [[מחצית השקל]] לבית המקדש יהיה צריך להוסיף על המטבע גם קלבון. הקלבון הוא מטבע קטן השווה לערך בו פרטו מטבעות גדולים למחצית השקל. | ||
במשנה, נחלקו חכמים ו[[רבי מאיר]] מה הדין בשניים שנתנו שקל שלם יחד- לפי חכמים שניהם צריכים לשלם קלבון אחד (לפי שיש רק מעשה פריטה אחד) ואילו לפי רבי מאיר כל אחד מהם צריך לשלם קלבון וממילא לשלם שני קלבונות. | במשנה, נחלקו חכמים ו[[רבי מאיר]] מה הדין בשניים שנתנו שקל שלם יחד- לפי חכמים שניהם צריכים לשלם קלבון אחד (לפי שיש רק מעשה פריטה אחד) ואילו לפי רבי מאיר כל אחד מהם צריך לשלם קלבון וממילא לשלם שני קלבונות. | ||
בירושלמי{{הערה|וכן פירשו הראשונים את המחלוקת}} מובא כי רבי מאיר וחכמים נחלקו בהבנת חובת הקלבון. לדעת רבי מאיר כל אדם צריך להביא קלבון ואף אם הוא מביא מטבע של מחצית השקל. הוא דורש את הפסוק הנאמר על מחצית השקל "זה יתנו- כזה יתנו" ודורש כי הקב"ה כמו הראה למשה את המטבע המדויק ו"כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כיסא כבודו והראהו למשה". ממילא, להבנתו יש לתת את מחצית השקל באותו השווי בו הוא היה בימי משה ולכן יש להוסיף קלבון בכדי להשוות את השווי של המטבע הנוכחי למטבע הקדום, וכי לא מדובר בתקנת חכמים אלא בחלק מציווי התורה{{הערה|מכיוון שהקלבון לשיטת רבי מאיר הוא חלק מחיוב מחצית השקל ולא חיוב נפרד- הוא אף סובר כי את הקלבונות שמים לאחר מכן בקופת השקלים ולא לצרכים אחרים כפי שמופיע בהמשך | בירושלמי{{הערה|וכן פירשו הראשונים את המחלוקת}} מובא כי רבי מאיר וחכמים נחלקו בהבנת חובת הקלבון. לדעת רבי מאיר כל אדם צריך להביא קלבון ואף אם הוא מביא מטבע של מחצית השקל. הוא דורש את הפסוק הנאמר על מחצית השקל "זה יתנו- כזה יתנו" ודורש כי הקב"ה כמו הראה למשה את המטבע המדויק ו"כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כיסא כבודו והראהו למשה". ממילא, להבנתו יש לתת את מחצית השקל באותו השווי בו הוא היה בימי משה ולכן יש להוסיף קלבון בכדי להשוות את השווי של המטבע הנוכחי למטבע הקדום, וכי לא מדובר בתקנת חכמים אלא בחלק מציווי התורה{{הערה|מכיוון שהקלבון לשיטת רבי מאיר הוא חלק מחיוב מחצית השקל ולא חיוב נפרד- הוא אף סובר כי את הקלבונות שמים לאחר מכן בקופת השקלים ולא לצרכים אחרים כפי שמופיע בהמשך {{#makor-new:שקלים ה א|ירושלמי-וילנא-שקלים|ה|א}}}}. | ||
מנגד, לשיטת חכמים תוספת הקלבון איננה על מנת להשוות את שווי מחצית השקל לשווי הקדום, אלא בשביל לשלם על שכר החילופין (הפריטה) של המטבע. ממילא, לשיטתם שניים שמביאים מטבע יחד צריכים לשלם רק קלבון אחד לפי שישנה רק החלפה אחת ואין צורך לשלם קלבון לכל אדם- וכן נפסק להלכה. | מנגד, לשיטת חכמים תוספת הקלבון איננה על מנת להשוות את שווי מחצית השקל לשווי הקדום, אלא בשביל לשלם על שכר החילופין (הפריטה) של המטבע. ממילא, לשיטתם שניים שמביאים מטבע יחד צריכים לשלם רק קלבון אחד לפי שישנה רק החלפה אחת ואין צורך לשלם קלבון לכל אדם- וכן נפסק להלכה. | ||
==פירוש שמו== | ==פירוש שמו== | ||
יש שפירשו כי קלבון הוא הלחם של המילים 'קל' ו'בון'- כלומר דבר קל ומועט שמוסיפים על מחצית השקל להכריע ביניהם{{הערה|פירוש הברטנורא על מסכת שקלים א,ו}}. | יש שפירשו כי קלבון הוא הלחם של המילים 'קל' ו'בון'- כלומר דבר קל ומועט שמוסיפים על מחצית השקל להכריע ביניהם{{הערה|פירוש הברטנורא על מסכת שקלים א,ו}}. | ||
גרסה אחרונה מ־16:18, 13 בספטמבר 2021
|
|
קלבון הוא מטבע קטן שתיקנו חכמים להוסיף אותו על מחצית השקל במידה והנותן שילם את מחצית השקל במטבע אחר. מטרת הקלבון היא לכסות על הוצאת פריטת המטבע הגדול למחצית השקל וממילא צריך להיות שווה ערך לפריטה זו. במשנה נחלקו חכמים ורבי מאיר מה דין שני אנשים המביאים יחד מטבע של שקל כמחצית השקל. יש המפרשים בשיטת רבי מאיר כי הוא סובר שחיוב הקלבון הוא מהתורה וכי מטרתו כי להשוות את ערך מחצית השקל הנוכחי לערך מחצית השקל שהיה בימי משה רבינו.
מקור וטעם[עריכה]
במשנה שקלים ד א מובא כי חכמים תיקנו שמי שמביא מחצית השקל לבית המקדש יהיה צריך להוסיף על המטבע גם קלבון. הקלבון הוא מטבע קטן השווה לערך בו פרטו מטבעות גדולים למחצית השקל.
במשנה, נחלקו חכמים ורבי מאיר מה הדין בשניים שנתנו שקל שלם יחד- לפי חכמים שניהם צריכים לשלם קלבון אחד (לפי שיש רק מעשה פריטה אחד) ואילו לפי רבי מאיר כל אחד מהם צריך לשלם קלבון וממילא לשלם שני קלבונות.
בירושלמי[1] מובא כי רבי מאיר וחכמים נחלקו בהבנת חובת הקלבון. לדעת רבי מאיר כל אדם צריך להביא קלבון ואף אם הוא מביא מטבע של מחצית השקל. הוא דורש את הפסוק הנאמר על מחצית השקל "זה יתנו- כזה יתנו" ודורש כי הקב"ה כמו הראה למשה את המטבע המדויק ו"כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כיסא כבודו והראהו למשה". ממילא, להבנתו יש לתת את מחצית השקל באותו השווי בו הוא היה בימי משה ולכן יש להוסיף קלבון בכדי להשוות את השווי של המטבע הנוכחי למטבע הקדום, וכי לא מדובר בתקנת חכמים אלא בחלק מציווי התורה[2].
מנגד, לשיטת חכמים תוספת הקלבון איננה על מנת להשוות את שווי מחצית השקל לשווי הקדום, אלא בשביל לשלם על שכר החילופין (הפריטה) של המטבע. ממילא, לשיטתם שניים שמביאים מטבע יחד צריכים לשלם רק קלבון אחד לפי שישנה רק החלפה אחת ואין צורך לשלם קלבון לכל אדם- וכן נפסק להלכה.
פירוש שמו[עריכה]
יש שפירשו כי קלבון הוא הלחם של המילים 'קל' ו'בון'- כלומר דבר קל ומועט שמוסיפים על מחצית השקל להכריע ביניהם[3].
שווי[עריכה]
בתוספתא [4] נחלקו חכמים בשווי הקלבון- רבי מאיר אמר שהוא בשווי מעה כלומר אחד מעשרים וארבע כסף לסלע ואילו חכמים אמרו ששוויו חצי מעה של ארבעה איסרות וכן נפסק להלכה.
שותפים[עריכה]
המשנה בכורות נו ב אומרת שהאחים שירשו את נכסי אביהם אך עדיין לא חילקו אותם אינם צריכים להביא קלבון משום שנחשבים כיישות ממונית אחת מדין תפוסת הבית.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- פירוש על מחלוקת חכמים ורבי מאיר בדין קלבון הרב אורי בריליאנט