צפון (אפיקומן)

מתוך ויקישיבה
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כינוי למצה החצויה שחובה לאוכלה בסוף סעודת ליל הסדר.


בסיום סעודת ליל הסדר אוכלים "כזית" מצה מחלק המצה הבצועה שהניחו ל"אפיקומן". אם מצת ה"אפיקומן" אינה מספיקה לכל המסובים מוסיפים להם ממצות אחרות.


אכילת ה"אפיקומן" הינה זכר לקרבן פסח שהקריבו בבית המקדש. קרבן הפסח היה נאכל בלילה זה, לאחר סיום אכילת שאר קרבנות החג, ואף אנו אוכלים מצה זו לאחר הסעודה.


צריך להשתדל לא להיות שבעים מדי מסעודת החג, כדי שיוכלו לקיים כראוי את מצות אכילת האפיקומן.


לכתחילה טוב לאכול מהאפיקומן כמות של שני "כזיתים", זכר לקרבן פסח וזכר למצה הנאכלת עם הקרבן.


יש לסיים את אכילת האפיקומן לפני חצות הלילה. לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול שום מאכל ולא לשתות שום משקה, מלבד מים.


אפיקומן - הוא הנזכר בסימני הסדר בשם "צפון". כלומר, הוצא עתה את המצה הטמונה, לאוכלה למצות אפיקומן. יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב (תהלים ל"א): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".


טעם נוסף: כדי שיראו התינוקות וישאלו: מפני מה טומנים את המצה ועדיין לא אכלנו? ומתוך התשובה נבוא לספר ביציאת מצרים.


מנהגים שונים נהגו ישראל באפיקומן: יש שנהגו ליטול מקל בידיהם והמנעלים ברגליהם והיו אוכלים אותו בחיפזון, לזכר הכתוב: "וככה תאכלו אותו: מותניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם, ואכלתם אותו בחפזון, פסח הוא לה'".


בקהילות ספרד נהגו, שכשאומר "יחץ", אינו טומן את המצה לאפיקומן, אלא קושרה על כתפו של ילד, והילד יוצא מן הבית ודופק בדלת. לאחר כניסתו הוא נשאל: "מי אתה"? והוא עונה: "ישראל". - "מאין באת"? - "ממצרים". - "לאן אתה הולך"? - "לירושלים". - "ומה אתה נושא"? - "מצה". לאחר מכן הוא מביט על השולחן ושואל: "מה נשתנה" וכו'.


בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון... . יש נוהגים לשמור כל השנה קצת מהאפיקומן כסגולה לשמירה.