צוער

צוער היא עיר מקראית, היחידה ממהפכת סדום ועמורה שניצלה. מיקומה המשוער הוא קילומטרים אחדים מדרום-מערב לעיירה הירדנית א-סאפי.

אזכורים מקראיים

בספר בראשית העיר מתוארת כגבול תחומו של לוט: "וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר .(פרק י"ג י'). יחד עם שאר מלכי ככר סדום יוצא מלך צוער למלחמה נגד כְּדָרְלָעֹמֶר, אשר ששיעבד אותם במשך 14 שנה  :"עָשׂוּ מִלְחָמָה ( נגד כדרלעומר) , אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת-בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא-צֹעַר" (י"ד, ב). צוער או "מצער" היא גם עיר מקלטו של לוט ואשתו: "הִנֵּה-נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי.(פרק י"ט, כ').

העיר צוער מופיעה ב"מפת מידבא" אשר צוירה בתקופה הביזנטית בארץ ישראל. במפה מופיעה הכתובת: "בלע היא צ(ער עתה)צערה" , מבוסס על הפסוק מהמקרא. היא מצוירת כעיירה מוקפת חומה ומגדלים ובה שתי כנסיות עם גג אדום. מסביבה חמישה עצי דקל.

העיר שימשה מרכז מנהלי ומושב הבישוף. כן השתבחה בפירותיה ובצמחי הבושם שלה. במאה הרביעית ו[והחמישית]]הייתה קהילה יהודית במקום. היא הייתה גם אתר עלייה לרגל כי לירושלים כאשר נאסרה הגישה ליהודים. נתגלו בה כתריסר מצבות יהודיות עם כתובות בארמית וביוונית.

לקריאה נוספת

• גבריאל ברקאי ואלי שילר, אתרים ומקומות במפת מידבא, בתוך (ארץ ישראל במפת מידבא), אריאל - 116, 1996