פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכט י

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:13, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכט י

סעיף י[עריכה]

ואם אין הלוה בפנינו, צריך להודיעו, אם הוא קרוב כדי שיוכל שליח לילך ולבא תוך שלשים יום, ואם לא יתן, אז יתבע לערב (רא"ש). ואם הוא במדינת הים, שאי אפשר להודיעו ואין לו כאן נכסיםא, או אם הוא גברא אלמאב דלא ציית דינא, אז יתבע את הערב ויגבה ממנו, ואח"כ יחזור הערב על הלוה ויוציא ממנו, או ינדוהו עד שיפרע לו מה שפרע בשבילו (רמב"ם,רא"ש). הגה: וכן נראה עיקר, אע"ג דיש חולקין וסבירא להו דאף על גב דהלוה אלם ולא ציית לדין אין נפרעין מן הערב עד שבית דין יכופו הלוה להיות ציית דין (המגיד פרק כ"ו דמלוה בשם יש חולקין ומרדכי פג"פ ב"י בשם תשובת הרשב"א). טען הערב: תנו לי זמן ואביא הלוה לבית דין, אי ידעינן היכן הוא יהבינן ליה זמן עד דאייתי. ואי לא ידוע, נותנין לו זמן ל' יום, ומשיביאנו לבית דין נפטר הערב, עד שישבע הלוה שאין לו (רב נחשון). הביאו ערב שבת בין השמשות, ובמוצאי שבת ברח, לא נפטר הערב (שו"ת רי"ף דלא כרמב"ם,טור).

א. בעה"ת העמיד דברי הרמב"ם דוקא באין לו נכסים, כי אחרת יורדים לנכסיו, שכן נפרעים מהאדם שלא בפניו.

ב. כשהלווה אלם: רמב"ם,רא"ש,שו"ע: גובה מן הערב.

רשב"א: אינו גובה אלא כופה את הלווה בבי"ד.

היה אלם אף קודם ההלוואה: רי"ו,סמ"ע: הערב פטור, כי רואים שהלווהו אדעתא דהכי.

ב"י: אין חילוק וחייב, שכן לא הלווהו אלא על סמך הערב, ואפי' בערב לאחר מתן מעות מ"מ רואים שלא נתיישבה דעתו עם הלווה עד שנכנס הערב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.