פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלה ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:55, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלה ג


סעיף ג | הצלה לצורך אורחים[עריכה]

הברייתא (קיז:) אומרת שאם הזדמנו לאדם אורחים מותר לו להביא עוד כלים ולצרף ולקלוט, ולא יקלוט ואז יזמין אלא יזמין ואז יקלוט ואסור להערים בזה. רבי יוסי ברבי יהודה מתיר להערים.

◄רש"י וטור: המחלוקת היא האם מותר להערים לכתחילה. והלכה כת"ק שאסר (טור).

◄רמב"ם ומגיד משנה: המחלוקת היא האם מותר להנות מההצלה בדיעבד, והלכה כריב"י שהתיר.

☜ שו"ע: אסור להערים. רמ"א: ואם הערים מותר.

⤶מג"א: לרמב"ם מותר להערים לכתחילה.

  1. משמע שאם לא זימן אורחים אסור אפילו בדיעבד, והיינו עד מוצאי שבת מיד. ואם היה שוגג מותר להנות לו ולאחרים (משנ"ב).