פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלד ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:54, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלד ב


סעיף ב | טלטול מוקצה מפני הפסד[עריכה]

המשנה (קנג:) אומרת שמי שהחשיך לו בדרך ויש לו כיס עם מעות, מותר לו לטלטל את הכיס פחות פחות מד' אמות מפני שאדם לא מעמיד עצמו על ממונו ויש חשש שהוא יבוא לטלטל ד' אמות להדיא.

◄ תרומה ותוספות (ע"פ הר"ן): מותר לטלטל מוקצה מפני הפסד, כגון שבאים אנסים לקחת ממונו, כי אין חשש כל כך שיבוא לעשות איסור תורה. וייתכן שאף אפשר להציל מוקצה מפני דליקה שהולכת ובאה[1]. (והטור כותב בפשטות שהתרומה התיר).

◄ סמ"ג: אסור להציל דבר מוקצה מפני דליקה, אבל מותר לטלטל מוקצה מפני אנסים וכדומה.

◄ רשב"א, רמב"ן, ר"ן וטור: אסור לטלטל מוקצה כדי להצילו מאנסים (שלא התירו רק אם יבוא לעבור על איסור תורה חמור יותר, אבל לא מפני אנסים). ולא להציל מפני הדליקה.

⤶ בית יוסף על פי רשב"א: ואפילו לומר לגוי אסור.

☜ שו"ע: יש מי שמתיר להציל מוקצה מפני אנסים ודליקה (תרומה) ויש אוסרים (רוב הראשונים). ויש מי שאוסר אפילו לומר לגוי להציל[2] (רשב"א).

⤶ ב"ח: הלכה כדעת התרומה שהתיר (והעתיקו המשנ"ב).

  1. ◄ ב"ח, מג"א, נשמת אדם, גר"א: גם התרומה שהתיר לטלטל מוקצה, היינו רק בבית אחר, אך לא באותו בית.

◄ ר"ן, איסור והיתר, ט"ז (וסמך עליו דרך החיים): כיוון שמעות הן חשובות אפילו באותו בית שהדליקה בו מותר כיוון שהאדם יבוא לכבות אם לא נתיר לו להצילן[3].

☜ ביה"ל ושער הציון: אין למחות ביד המקילים.

  1. במידה ויש חשש שיבואו אנסים ויקחו את כל אשר לו:

◄ מהר"ש: מותר לטלטל מעותיו אפילו מחוץ לערוב (והביאו אליה רבה).

◄ רמ"א (בסימן שא), ט"ז, מג"א ופרמ"ג: מותר רק כדרך טלטול בשינוי, אך לא כדרכו.

  1. רק במקום שיש בהלה התיר התרומה, אבל במקום שאין בו בהלה, לכו"ע אסור לטלטל על ידי יהודי, כגון שיורד גשם על סחורתו (מג"א, תוספת שבת וגר"א).

סיכום (איזה איסור אפשר לעשות להצלת ממונו):[עריכה]

יש חשש שיעשה איסורי תורה (בהלה גדולה) אין חשש שיעשה איסורי תורה (אין בהלה גדולה)
תרומה וב"ח מותר לטלטל מוקצה (ואף בדליקה). אסור, אבל מותר לרמוז לגוי באיסורי תורה, ולצוות באיסורי דרבנן (וכך סתם שו"ע בסימן שז).
טור ושא"ר בדליקה ואנסים אסור. במי שהחשיך לו - מותר. אסור


הערות שוליים[עריכה]

  1. אמנם הגמרא (קטז:) מתירה רק להציל כיס מעות עם ספר קודש שבתוכו. התרומה מיישב ששם מדובר בטלטול לחצר שאינה מעורבת. (והסמ"ג לקמן, והאוסרים למדו משם את הסברא לאסור טלטול מוקצה מפני דליקה).
  2. ובסימן שז, יט, סתם השו"ע כדעה המתירה לומר לגוי 'כל המכבה אינו מפסיד' וממילא יבין הגוי ויכבה. וכתב שם המג"א שרק במקום פסידא גדולה התירו (משנ"ב).
  3. הבית יוסף תמה כיצד התירו חפצי מוקצה באותו בית כאשר אפילו חפצים שאינם מוקצה נאסרו באותו בית. והט"ז כתב לחדש שחפצי מוקצה הינם חשובים, לכן דינם כמת שהתירו להצילו, שאם לא כן יבוא לכבות הדליקה. ואם כן עולה לדינא שחפצי מוקצה זה סימן לחשיבות, אך אם באמת יהיה חפץ מוקצה שאינו חשוב יהיה אסור להצילו באותו בית לכו"ע.