פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלג ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:54, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלג ג


סעיף ג | פינוי להרבה אורחים[עריכה]

הגמרא מסתפקת האם ארבע וחמש קופות הותרו עבור אורח אחד או להרבה אורחים, ואם הכוונה לאורח אחד, אבל להרבה אורחים מותר יותר, האם אדם אחד מפנה לכולם או שכל אחד מפנה לעצמו. הגמרא פושטת שמותר ארבע וחמש לכל אורח, אבל לא פושטת אם אחד מפנה לכולם או כל אחד לעצמו.

רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: כיוון שזה דבר איסור, כל אחד יפנה לעצמו. ואפשר שאחרים יפנו בשביל האורחים, אלא שכל אחד לא יפנה יותר מארבע וחמש קופות (בית יוסף) שזה חמש עשר סאים (ר"ן).

☜ כך פוסק שו"ע.

רמ"א (על פי אור זרוע): חביות שהובאו בעגלה בשבת, אסור להורידם מעל העגלה לדבר רשות, שזה כפינוי האוצר.

  1. מדובר על חביות שהובאו מערב שבת (כיוון שאם הביאום בשבת אסורות משום שבאו מחוץ לתחום), ודעתו לשתות מהם, ועם זאת אסור משום טרחה או עובדין דחול. אלא ימשוך מהם בעודן על העגלה, אך אם אי אפשר לשתות מהם בעודן על העגלה מותר לפורקן, שצורך שבת נחשב כדבר מצווה (אחרונים).

  2. אם הגוי פורק את החביות מעצמו, אין צורך למחות בו (פרי מגדים). ואם יש פסידא, עיין בסימן שז, ה.

  3. גם כאשר מדובר בצורך אורחים או דבר מצווה, הותרו רק חמש עשרה סאים, כבסעיף א, והיינו חבית בגודל אמה על אמה ברום אמה ושלוש אצבעות (מג"א)