פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז | קריאת דברי חולין וחשק
תוספות (בשם רבינו יהודה), רא"ש בשם רבינו יונה: אסור לקרוא בדברי חולין או דברי חשק בלשון לעז, דלא גרע מכתב שתחת הצורה. ואף בחול יש לאסור משום "במושב ליצים לא ישב".
☜ שו"ע: אסור לקרוא בדברי חולין או חשק בשבת, ואף בחול אסורים משום מושב ליצים, ומשום 'אל תפנו על אלילים'. ובדברי חשק יש גם מגרה יצר רע, והמחברן, מעתיקן ומדפיסן הם ממחטיאי הרבים.
⤶ אין איסור בספק יוסיפון, שבט יהודה ודברי הימים לרבי יוסף כהן, משום שלומדים מהם מוסר ויראה (משנ"ב).
גם מי שהולך לבתי קרקס או שאר מיני תחבולות עובר משום מושב ליצים (משנ"ב).
❖ קריאת דברי חולין בעברית
☜ רמ"א: מדברי תוספות מדויק שדווקא לשון לעז אסור, אך לשון עברית מותרת כי יש בלשון עצמה קדושה ולומד ממנה לדברי תורה.
⤶ אגודה, ט"ז, גר"א, של"ה, מלבושי יו"ט, באר שבע ומשנ"ב: אסור לקרוא גם בלשון עברית.
גם הרמ"א לא התיר דברי חשק בעברית (משנ"ב). וכן לא התיר דברי מקח וממכר ממש (פרי מגדים).
כל כתב שאסור לקרוא בו, אסור לטלטלו (ט"ז).
לעניין הסתכלות על פסל: אם עשוי לעבודה זרה ודאי שאסור. ואם עשוי לנוי, יש מתירים ויש אוסרים (ביה"ל).
❖ קריאת עיתון
◄ שבות יעקב: מותר (כיוון שאולי יש בהם צורכי גוף והצלה).
◄ יעב"ץ, נזר ישראל, יסוד יוסף, כלכלת שבת, שולחן עצי שיטים ומשנ"ב: אסור[1] (יעב"ץ: משום שיש בהם ידיעות בענייני משא ומתן).
❖ קריאת שטרי הדיוטות כשמתענג בהם
נחלקו האחרונים אם אפשר להקל לקרוא כתב שתחת הצורה מטעם עונג שבת:
◄ למג"א, יעב"ץ, נזר ישראל, ברכ"י, שערי תשובה, מהרש"ם: מותר[2].
◄ לחמד משה, מאמ"ר, גר"ז ומשנ"ב: אסור (שולחן עצי שיטים כתב שיש מקילים וטוב להחמיר).
הערות שוליים
- ↑ לדינא נחלקו אחרוני דורנו אם לאסור דבר זה מכל וכל (מנוח"א (פרק י), אז נדברו (א, יב), הרב אליהו (קול אליהו יב, ג)) או שאפשר להתיר את זה מעיקר הדין בלי קריאת הפרסומות וראוי ליר"ש שלא יקרא (שש"כ (כט, מח) בשם דעת תורה וילקו"י (שז, כג)). לענ"ד נראה שמעיקר הדין סברת האוסרים יותר נראית להשוות את זה לאגרת שלום שנאסרה או לדברי חולין שנאסרו. אלא שכיוון שכל האיסור הוא מדרבנן ויש כמה צירופים להקל התירו האחרונים מעיקר הדין וכתבו שירא שמים יחמיר. (א. עיון בלי דיבור בפיו. ב. לא יודע מה יש בעיתון, אולי יש בו צרכי גוף. ג. לשון הקודש. ד. עונג שבת). ועוד יש לדון מצד ביטול תורה בכל זה.
- ↑ וכתב הרב עובדיה (שבת ו, עמוד סז) שהמיקל יש לו על מה לסמוך. ונראה פשוט שגם המתירים לא התירו שטרי הדיוטות ממש אלא רק דברים שנאסרו שמא יבוא לידי קריאת שטרי הדיוטות כמו כתב שתחת הצורה (עיין בפניני הלכה שבת הרחבות, עמוד 498).