פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא מה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף מה | מי שנשרו כליו במים
המשנה אומרת (קכו:) שמי שנשרו כליו במים יכול ללכת בהם ואינו חושש (מפני סחיטה, אבל אסור לנערם כי ודאי סוחט. (כלבו)), אבל אסור לפשוט אותם לפני העם כי יחשדו בו שכיבסם בשבת. בגמרא אומר רב יהודה בשם רב שכל דבר שאסור בפני רבים, אסור אפילו בחדרי חדרים, ומה שהתירה המשנה שלא בפני העם זה דעת ת"ק, אבל רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרים בכל מקום.
◄ רב ניסים גאון, רז"ה ותרומה: הלכה כת"ק ומותר שלא בפני העם.
◄ רי"ף, רמב"ם, תוספות, סמ"ג ור"ן: הלכה כרבי אלעזר ורבי שמעון שאסור בשום מקום.
☜ כך פוסק שו"ע (ופסק שמותר להמשיך ללכת בהם).
מג"א: אם נשרו במעט מים אין איסור לשטוח את הבגדים. שאר אחרונים: גם בזה אסור.
מותר ללבוש בגדים שנשרו במים, ומסתבר שרק אם אין לו בגדים אחרים (משנ"ב).
בגדי תינוקות שהתלכלכו מותר לשטוח אותם בחצר בחמה, משום שיש עליהם צואה וניכר שלא כיבסם. ואפשר שאפילו אם אין עליהם צואה, כיוון שניכר שלא כיבסם. אבל אם נשרו כולם במי הרגלים אסור. ובכל מקרה לא ישטחם מול התנור במקום שיבואו לידי יד סולדת (חיי אדם).
מראית עין נאסרה רק אם החשד יגרום שיחשבו שעבר על איסור תורה, אבל אם כל החשד הוא בדבר דרבנן מותר בחדרי חדרים (תוספות ורא"ש, והביאום האחרונים[1]).
אם יש לו מגבת לחה, יזהר לשוטחה מערב שבת ולא בשבת עצמה, ובסימן שמב מבואר שאם צריך אותה למחר יכול לשוטחה גם בבין השמשות (משנ"ב).
❖ מי שתלה בגדיו לפני כניסת שבת
רשב"א: מי שתלה כביסה מערב שבת, אינו חייב להורידה בשבת, שלא אסרו אלא כשתולה את הכביסה בשבת.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ משום שעיקר החשד הוא בעת התלייה, שאנשים חושדים שכיבסם עכשיו, כי אם כיבסם אתמול היה לו לתלותם אתמול (ולא יאמרו שנשרו במים, כי לא כולם יודעים מזה) (לבוש).
הערות שוליים
- ↑
והעיר הביה"ל, שאמנם יש ראשונים שלא סוברים את חידושו של התוספות, עם זאת יש לסמוך על דבריהם לדינא, כיוון שדעת רב ניסים גאון, הרז"ה והתרומה, שאין הלכה כרב בכלל, סומכים על דברי התוספות לפחות לעניין איסור דרבנן.