פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא טז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:05, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שא טז


סעיף טז | כסא לקיטע

בהמשך המשנה שם מובא שכסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ולא יוצאים בהם בשבת. ומפרש רש"י שהכוונה לכסא שהיו עושים לקיטע שלא יכול ללכת אפילו על ארכובותיו ועשו לו כסא קטן שיושב עליו וכשהוא הולך בו נסמך על ספסלים קטנים, ועוקר איתם מעל הארץ ונדחף לפניו ושוב יושב עליו. ואותו כיסא קשור אליו מאחורה. וסמוכות אלו רצועות עור שהיה עושה לכסות רגליו ומטמאין במדרס כי נשען גם עליהן בחלק מהזמן.

והטעם שלא יוצא בהם בשבת, משום שחששו שמא הם ישתלפו ממנו ויבואו לטלטלם ארבע אמות.

תוספות, רא"ש ורבינו ירוחם: כל האיסור לצאת זה רק עם הסמוכות, אבל בכסא והספסלים מותר כי זה צורך הילוכו.

☜ כך פוסק שו"ע (כיוון שזה כמו מקל שהותר בסעיף יז (משנ"ב)).

בהמשך המשנה כתוב שקיטע שיכול ללכת על שוקיו או על ארכובותיו ועשו לו סמוכות של עור, מותר לצאת בהם בשבת.

☜ וכך פוסקים טור ושו"ע (כיוון שלא שייך החשש שמא ישתפלו ממנו (משנ"ב)).

רמ"א (בשם רבינו ירוחם): מותר לצאת במנעל של עץ שהרגל נכנס בו, כי אין חשש שיפול ממנו. וכן מותר לצאת בנעלי בית[1] (רשב"א), ויש מחמירים (אגור).

ולא יילך יחף בשבת במקום שלא רגילים ללכת בו יחפים. ולא יצא בשבת כמו שהוא יוצא ביום חול כדי שיזכור שעכשיו שבת ולא יבוא לחללו (כלבו).

  1. הגר"א והפרי מגדים תמהו על היתר הרמ"א לצאת במנעל העשוי מעץ, מכך שבסימן תריד מבואר שמנעל של עץ אינו נחשב מנעל.

  2. הט"ז מקל ביציאה עם נעלי בית, כי לא רגילים ללכת יחפים. התוספת שבת מפקפק קצת על דבריו. ולדינא אין להקל בזה. אבל אם שכח ויצא, יכול ללכת בהם עד לביתו (משנ"ב).

  3. כל דבר שאסרו חכמים לצאת בו שמא יפול ממנו ויטלטלו, אם יצא בו מותר להלך בו עד שמגיע לביתו (משנ"ב).

  4. בדרכי משה מובא שאפילו במקום שהולכם יחפים בימי חול, בשבת ילכו עם נעלים להכיר שהיום שבת. והב"ח כתב שיש בזה גם משום עונג שבת. ולכן שייך גם ביו"ט. ובסימן ב התבאר שממידת צניעות שלא לצאת כל השבוע יחף (משנ"ב).


הערות שוליים

  1. המשנ"ב מבאר שלמרות שנעלי בית נשלפים בקלות וממילא, על ידי חליצה בידיים, מותר כיוון שהם מהודקים קצת, אין חשש שיפלו. ונלע"ד שמדבריו עולה שנעלי בית בימינו שנשלפות בקלות אפילו ללא הסרה ביד ואינם מהודקות על הרגל, אסור לצאת בהם, משום שבהם יש חשש גדול שיפלו ממנו ויטלטלם. וכך כתב במנוחת אהבה (ג, כז, נ). [אך באור לציון כתב להקל בזה (כג, ד)].