פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג | שתיה מכוס הקידוש
רב אומר (פסחים קז.) שצריך לטעום מיין הקידוש מלא לוגמיו ואם לא טעם לא יצא. הגמרא ביומא (פ.) אומרת שמלא לוגמיו הכוונה שאם יסלק את המים לצד אחד בפיו ויהיה מלא, והוי כמלא לוגמיו.
◄תוספות, רא"ש, ר"ן וטור: צריך לשתות כמלא לוגמיו מכוס הקידוש, וזה רוב רביעית כמו שאומר הגמרא שם בהמשך 'והוא ששתה רוב הכוס'.
☜ כך פוסק שו"ע[1].
◄רב עמרם ורב צמח גאון: צריך לשתות רביעית מכוס הקידוש.
◄ראבי"ה: אפשר לשתות אפילו כטעימה.
באדם בינוני מלא לוגמיו הוא רוב רביעית, אבל באדם גדול משתנה השיעור. ומכל מקום אינו צריך לשתות יותר מרביעית (משנ"ב).
גם אם הכוס גדולה, מספיק רוב רביעית (משנ"ב).
שיעור רביעית. למג"א ועוד אחרונים: שיעור רביעית כביצה וחצי עם הקליפה. לצל"ח: הביצים התקטנו בימינו ושיעור רביעית הוא כפליים מזה[2]. ומחלוקת זו שייכת גם לגבי אכילת מצה בפסח.
☜ ומכריע בביה"ל: בעניין קידוש של לילה יש להחמיר כדבריהם[3].
צריך לשתות את הרביעית לא יותר מכדי הזמן שלוקח לשתות רביעית, ואם שתה פחות מכדי שיעור אכילת פרס יצא (שכך סובר הגר"א), ויותר מזה לא יצא אפילו בדיעבד (משנ"ב).
שיעור מלא לוגמיו נמדד לפי כל אדם. אמנם גם אדם גדול לא צריך לשתות יותר מרביעית (כנאמר לעיל). ולגבי אדם קטן שאין במלא לוגמיו רוב רביעית, בדרך החיים כתב שהולכים לפי גודלו (וכך משמע מדברי הראשונים). ובביה"ל הסתפק בזה. אמנם בקטן שעושה קידוש מדין חינוך ודאי מספיק כפי השיעור שלו.
הערות שוליים
- ↑ למרות שזה לעיכובא, נקט השו"ע לשון לכתחילה כדי להגיד שאפילו לכתחילה אפשר לשתות רוב רביעית (ביה"ל). אומנם לדעת האור לציון (כ, ז) אם לא טעם כלום מכוס הקידוש יצא בדיעבד לדעת השו"ע, אלא שלא קיים המצווה כתיקנה (ולכן טוב שישמע קידוש בשנית). והרב עובדיה (חזו"ע ב, עמוד נז) סובר שרק אם שתה יין מכוס אחרת יוצא בדיעבד, אבל אם לא שתה כלום לא יצא כלל וסיים בצ"ע.
- ↑
השיעורים במ"ל: 86 לשיעור הקטן (ר"ח נאה), וי"א 75 (הרב בינש), ו- 142 לשיעור הגדול (צל"ח). ומנהג הספרדים שלא לחשוש לשיעור הצל"ח כלל (עיין יחווה דעת ד, נה).
- ↑ הביה"ל מקשה על שתי השיעורים מסוגיות בש"ס ולכן הוא נוקט שראוי להחמיר רק בשל תורה ובשל חכמים אפשר להקל. אמנם לעניין כמות השתיה שצריך לשתות כתב הביה"ל שישתה כפי מלוא לוגמיו, אפילו שזה יהיה פחות מרוב כוס (ולעיל כתב שפחות מרוב כוס יש לפקפק אם מותר), מכל מקום, אין להחמיר שתי חומרות.