פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמב יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג[עריכה]
האיש שנתן גט לאשתו, ונכתב ונחתם בפניה, ואמר לה: הרי את שלוחה להולכה עד ב"ד פלוני והם יעמידו שליח ויתנו ליך גט זה ותתגרשי בו, הרי זו נאמנת לומר בפניהם: בפני נכתב ובפני נחתםא (וצריכה לאמרו בשעה שהגט יוצא מתחת ידה) (טור והרא"ש), והם נוטלים אותו ונותנים לשליח ליתנו לה כמאמר הבעל, ואם לא התנה עליה הבעל תנאי זה, והרי הגט יוצא מתחת ידה, אינה צריכה לומר כלום, והרי היא בחזקת מגורשת (משנה גיטין כג,ב וגמ'), ואף ע"פ שלא נתקיימה חתימת ידי העדים; שעדים שחתומים על הגט, כמי שנחקרה עדותן בב"ד דמי, כל זמן שאין מערער (רמב"ם, דלא כראב"ד). ואפילו אמר לה: אל תתגרשי בו אלא בב"ד פלוני, תנאה בעלמא היא וכשתבא לאותו בית דין והגט ברשותה, מתגרשת בקבלה ראשונה, ואינה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם (גמ').
א. נאמנת: הרשב"ץ כתב שהשולח אדם לתת לפלוני שלוחו את הגט אין הראשון נחשב שליח אלא הריהו כעושה מעשה קוף ולכן אינו נאמן לומר בפ"נ ובפ"נ, אך אם נתן לו את היכולת למנות איזה שליח שירצה נחשב כשליח וממילא נאמן. והסתפק הב"ש אם גם כאן שנאמנת מדובר דוקא בשלחה לבי"ד שתבחר או שכאו שהיא ממנה את הבי"ד נחשבת כשליחה ונאמנת אף אם הורה לה איזה בי"ד למנות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.