פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמא לה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמא לה

סעיף לה[עריכה]

השולח גט ביד עובד כוכבים שיתננו לפלוני, ומינה הבעל בכתבו לאותו פלוני שליח להוליך הגט לאשתו, כשר, מפני שהעובד כוכבים אינו עושה אלא מעשה קוף בעלמא (רא"ש). הגה: מיהו יש חולקין וסבירא להו דאין למנות שליח הולכה על ידי כתב^א (הו"ד במרדכי), גם לא ראיתי נוהגין כן.

א. מינוי שליח בכתב ושליחת גט לשליח ע"י גוי:

הרא"ש הביא דעת גאונים שאסרו לשלוח את הגט לשליח ע"י גוי כדי שלא תהיה יד גוי באמצע, אך דחה אותם שאינו עושה כאן אלא מעשה קוף שאינו דורש שליחות, וכן דעת רוב הפוסקים והשו"ע. התשב"ץ ביאר סברת הגאונים, שהואיל ולקיחת הגוי נחשבת כמעשה קוף כשהשליח לוקח מידו נחשב כנוטל מע"ג קרקע, והפת"ש תמה שלא מצאנו פסול בכך שהשליח יטול מהקרקע אלא רק לאשה אין ליטול מהקרקע^[1]. הרמ"א השיג על השו"ע, וציין באר הגולה שכוונתו לדעת הגאונים, אמנם המאמר מרדכי, הבית מאיר והפת"ש דחו שהרמ"א לא פסל מצד שיד גוי באמצע אלא מצד שאין למנות השליח בכתב, לפי שכמו שצריך "קולו" במינוי הסופר כך גם במינוי השליח. הרא"ש עצמו הכשיר אף מינוי בכתב.

נפק"מ בין טעמי הפסול: א. לטעם שאין למנות בכתב, יש בעיה למנות בכתב גם כששולח ע"י ישראל. ב. לטעם זה, אם השליח הישראל מקבל מהבעל ורוצה לשלוח בדואר ע"י גויים מחשש שיאבד אך יגיע בעצמו ויתן לאשה אין בכך פסול. ג. המאמר מרדכי כתב שלטעם זה יכול לומר בפני בי"ד שממנה את פלוני, ולא תהיה בעיה של שליחות בכתב, אולם הפת"ש פקפק בכך כי מהרמ"א בסי' יד משמע שצריך למנותו בפניו.

להלכה התשב"ץ, הרדב"ז והשו"ע התירו לכתחילה לשלוח ע"י גוי ולא חששו לגאונים, וכן משמע מהח"מ והב"ש בסי' לה,ו, והמאמר מרדכי והמהרי"ם מבריסק כתבו שיש להקל במקום עיגון, אולם הפת"ש כתב שלמעשה צ"ע רב בקיבוץ חכמים כדי להקל בכך נגד הגאונים. ולגבי מינוי שליח בכתב השו"ע התיר והרמ"א החמיר, וכתבו המהר"ם מבריסק ועוד שבמקום עיגון יש להתיר.

עוד דן הפת"ש, שמא גם למקלים יש להקל דוקא בבעל המוסר לגוי אך שליחו אינו יכול למסור לגוי שימסור לישראל אחר, כיוון שהנוטל מגוי נחשב כנוטל מהקרקע ואף שאין בכך בעיה מצד טלי גיטך מע"ג קרקע כמוכח מסעיפנו (והטעם שהכל בא מכח הבעל ולכן נחשב כנתינה) מ"מ יש בעיה מצד מילי בגלל שאינו נותן לו שום דבר, ומסיק שאין בעיה משום שהבעיה של מילי היא דוקא כשהבעל לא מוסר שום דבר לשליח ולא כשהשליח לא מוסר לשליח השני.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]