פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכח ז: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכח ז

סעיף ז[עריכה]

עיר שאין בה אלא בורות ואגמים, לא יזכירם כלל, שלא לחלק בין גיטין שנכתבו קודם שנעשו לנכתבו אחר שנעשו (סמ"ק). הגה: שתי נהרות השופכין זו לזו, אם קרוב לעיר אבד אחד שמו, אין כותבין אלא האחד. ואם שם שניהם עליהם, כותבין שניהם. ואם יש ספק בדבר, אין כותבין אלא אחד. וכן תמיד, יותר יש ליכנס לספק חסרון מלספק שנוי (מהרי"ק שורש כ"ו).

עיר ששמה מורכב משתי מילים: ב"ש – צריך לכתוב בתיבה אחת. כנה"ג כתב בשם המהר"ם מינץ שאם המשמעות היא שתי מילים שונות יש לכתוב בשתי מילים אולם הבאר היטב כתב שמשמע שם להפך.

עיר שאין בה שני נהרות: ד"מ: נשתרבב המנהג לא לכתוב שם גיטין שמא תזדמן עיר אחרת באותו שם שגם לידה נהר באותו שם, ובשני נהרות אין לחוש, אך במקום שאין ויש לחוש לעיגון או בדיעבד אין לחוש. ברמ"א לא הביא מנהג זה.

נו"ב,רעק"א: ברמ"א לא הביא מנהג זה כי לא היה ברור לו, אלא שאין להורות בנקל נגד הרמ"א (בד"מ) במקום שיש להמציא תקנה אחרת, ונראה שעיקר הטעם הוא שיהיו שני סימנים ולכן במקום שיש נהר וגם מעיינות או בארות הוי שני סימנים וכותבים שם.

בית מאיר,גט מקושר: גם במקום שאין סימן נוסף אפשר להקל, ובליסא היו נוהגים לכתוב למרות שאין כלל נהר אלא רק מעיינות, והטעם הוא שאם בקהילה תמיד יצטרכו ללכת לעיר אחרת לסדר גיטין אין לך שעת הדחק גדולה מזה, וגם לפעמים יכול לקרות עיגון כתוצאה מכך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.