פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכח ב

סעיף ב[עריכה]

כותבין שם עירו ושם עירה (משנה גיטין לד,ב). ואין כותבין שם מקום הלידה (רמ"ה,תרומה); ואף על פי שאם שינה לא פסל (רא"ש,ר"ן, דלא כראבי"ה ושו"ת רשב"א), מ"מ מוטב שלא לכתוב, כדי שלא יבואו לטעות ומחזי כמשנה (רמ"ה,תרומה). וגם אין כותבין שם מקום הדירה, מפני שאנו גולים ומטולטלים ומקום דירתינו מרופה בידינו (תרוה"ד). אבל כותבים שם מקום עמידת האיש; העומד היום במתא פלוני, אם הוא מצוי במקום חתימת הגט; ואם אינו מצוי שם, אין כותבין מקומו כלל. וכן באשה, אם היא עומדת במקום חתימת הגט כותבין מקום עמידתה: העומדת היום במתא פלוני (רא"ש); ואם לאו, אין כותבין מקומה כלל (סמ"ק^[1]). הגה: ואם כתב שם הלידה או שם הדירה, ולא שינה, כשר (ריב"ש סי' שי"ד). ואם שינה מקום העמידה, יש מכשירין כמו במקום הלידה, דכל דבר שאינו צריך לכתוב, אף אם שינה בו, כשר; ויש פוסלין (בב"י הביא הב' דעות), במקום הדחק יש להקל. אבל אם שינה במקום דירה, פסול לכ"ע (פרק השולח); ואפילו אם נשאת, תצא. וכותבין: מתא פלונית, בין שהעיר גדולה או קטנה; ולא יכתוב: פלונית מתא, אלא: מתא פלונית. ואם דילג מלת מתא, כשר.

מקום הדירה: משנה גיטין לד,ב: בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה.

רשב"א,רא"ש: צריך לכתוב בגט שמות הערים שהאיש והאשה דרים בהם.

תרוה"ד,שו"ע: היום עדיף לא לכתוב, מפני שאנו גולים ומטולטלים, ומקום דירתנו מרופה בידינו.

לא כתב מקום הדירה: רא"ש,רי"ו,סמ"ג,שו"ע: כשר.

ראב"ד,ר"ת,שו"ת רשב"א: פסול. הרשב"א הסתפק אך בתשובה כתב שיש לחוש לראב"ד. הראב"ד חשש שהרי בכל העולם ודאי הוחזקו שני יוסף בן שמעון. הגט פשוט יישב מנהגנו אך לא התייחס לחשש זה, והתו"ג תמה עליו ויישב באופן אחר ומ"מ הסיק כדי לצאת מחשש הראב"ד שלמנהגנו שקורעים הגט מיד לאחר הנתינה שוב אין חשש שתתננו לאשה אחרת, ובשטר מעשה בי"ד שנותנים לה במקומו יכתבו בפירוש את מקומות דירתם וכך לא תוכל להעבירו לאשה אחרת.

שינה מקום הדירה: גיטין פ,ב: מודים חכמים לרבי מאיר שאם שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר.

תוס'^[2],ב"י: אפילו לא שינה לגמרי אלא שיש לעיר שני שמות וכתב את שם העיר שבמקום הכתיבה לא נהוג להשתמש בו.

רמב"ם: הפסול הוא מדאורייתא.

תוס': הפסול הוא מדרבנן. נפק"מ אם הבן ממזר מדרבנן או מדאורייתא.

ב"ש: צ"ע לדינא.

מקום הלידה: רא"ש: לא צריך לכתוב מקום הלידה, אך נוהגים לכתוב. גם התוס' והר"ן כתבו שלא צריך לכתוב.

רמ"ה,תרומה,שו"ע: עדיף לא לכתוב שמא יטעה.

שינה מקום הלידה: תוס',רא"ש,ר"ן,שו"ע: כשר. הב"ש כתב שכן דעת רוב הפוסקים.

ראבי"ה,שו"ת הרשב"א: פסול. הריב"ש סייג שהרשב"א עסק דוקא במקרה שלא כתב אף מקום אחר, לא מקום הדירה ולא מקום הכתיבה.

מקום העמידה: מקום עמידתם בעת כתיבת הגט.

רא"ש: לא צריך לכתוב אבל נוהגים לכתוב כשיודעים.

סמ"ק,שו"ע: כותבים רק כשעומדים במקום החתימה.

שינה מקום העמידה: תוס',רא"ש,סמ"ג: כשר. הסמ"ג נימק שכל שאין צריך לכותבו אם כתוב בשינוי כשר^[3]. והב"ש כתב בטעם התוס' והרא"ש שאין אדם נקרא על שם מקום הלידה או העמידה ולכן אין חשש שיאמרו שאיש אחר גירש.

תרומה: הסתפק. שמא אינו דומה למקום הלידה שכשר כיוון שכאן ניכר יותר.

ראבי"ה,רשב"א: הד"מ כתב שלדעתם ששינה מקום הלידה פסול אע"פ שאין צריך לכותבו ה"ה במקום העמידה.

רמ"א: במקום הדחק יש להקל.

טבלה לסיכום:

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]