פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכו כב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכו כב

סעיף כב[עריכה]

אם לא האריך ווי"ן שאמרנו, או שכתב היודי"ן שאמרנו שלא יכתבו, או שלא כתב היודי"ן היתירות, הרי זה גט פסול (רמב"ם), חוץ משתי יודי"ן הנוספות בדיתיהווייין ודיתיצבייין, שאינו אלא מנהג (רא"ש), (וי"א דאם לא כתב דיתהוייין רשאה, רק כתב: זאת תהא רשאה, עדיף טפי) (הר"ן פ' המגרש ובעיטור). וי"א שאם לא ערער הבעל, כשר (ר' האי). ויש מי שאומר שאין ערעורו מועיל, אא"כ כתבו הוא או שהסופר כותבו מפיו (עיטור,רא"ש).

רמב"ם: הגט פסול. מ"מ – אך אם נישאת לא תצא. וביאר טעמו של הרמב"ם שהמשנה ממטבע שטבעו חז"ל פסול. הרשב"א והר"ן הביאו דברי הרמב"ם והעיטור ולא הכריעו.

ר' האי: אם הבעל ערער – לכתחילה פסול ואם נישאת לא תצא, ואם לא ערער – אם הסופר כאן יתקן ואם אינו כאן יכולה להינשא.

שו"ע בעיטור וברא"ש: פסול רק אם כתבו הבעל או הסופר מפיו וערער הבעל. הב"ש מדייק שלדעת העיטור אם נישאת לא תצא, וכן שאם נתקיים אחד מהתנאים, או שכתבו הבעל או שערער, תינשא לכתחילה^[1]. ומביא אפשרות לבאר גם דברי השו"ע כשיטתו, ולפיה הי"א הם העיטור והיש מי שאומר הוא הריב"ש. אולם הגר"א ובאר הגולה ביארוהו כפשוטו.

ב"ש בעיטור וברא"ש: אם כתבו הבעל או הסופר מפיו וערער הבעל הגט בטל ואפילו נישאת תצא (בכך מחמיר יותר מהרמב"ם), ואם נתקיים אחד מהתנאים, או שכתבו הבעל או שערער הגט פסול אך נישאת לא תצא, ואם לא כתבו הבעל ולא ערער תינשא לכתחילה (בכך מיקל יותר מהרמב"ם). וכתב שכן כתב בשו"ת הרשב"א בשמם, שאם נתקיים אחד מהתנאים פסול.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כר' האי ויש מי שאומר כעיטור (ע"פ הבנתו).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]