פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכו י: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א. בשתי שיטין: '''מהרי"ו, המהרי"ל והרמ"א''' פוסלים. הב"ש ביאר שדבר שמשנה את משמעות הגט פוסל אע"פ שהוא בטופס, ומ"מ '''הח"מ''' הכשיר בדיעבד מטעם אחר, שהרי '''הרא"ש''' כתב שאלו שתי מילים שונות, וא"כ רק לכתחילה יש לכותבם בשיטה אחת להורות שמשמעות הענין סובל גם תיבה אחת, ומ'''הב"ש''' משמע שמסכים עם הרמ"א<ref>אולם צ"ע כי הב"ש בסע' מא לגבי "הרי את מותרת לכל אדם" ביאר שצריך להיות בשיטה אחרת רק כדי שבזמן קריאת הגט לא יפסיק בין המילים והשומע יסבור שלא התירה לכל אדם, ולפי"ז לא נראה שהגט פסול בדיעבד, ויתכן שדוקא שם נימק כך אך אצלנו זהו טעם אחר והפסול הוא מצד הכתיבה עצמה.</ref>. | א. בשתי שיטין: '''מהרי"ו, המהרי"ל והרמ"א''' פוסלים. הב"ש ביאר שדבר שמשנה את משמעות הגט פוסל אע"פ שהוא בטופס, ומ"מ '''הח"מ''' הכשיר בדיעבד מטעם אחר, שהרי '''הרא"ש''' כתב שאלו שתי מילים שונות, וא"כ רק לכתחילה יש לכותבם בשיטה אחת להורות שמשמעות הענין סובל גם תיבה אחת, ומ'''הב"ש''' משמע שמסכים עם הרמ"א<ref>אולם צ"ע כי הב"ש בסע' מא לגבי "הרי את מותרת לכל אדם" ביאר שצריך להיות בשיטה אחרת רק כדי שבזמן קריאת הגט לא יפסיק בין המילים והשומע יסבור שלא התירה לכל אדם, ולפי"ז לא נראה שהגט פסול בדיעבד, ויתכן שדוקא שם נימק כך אך אצלנו זהו טעם אחר והפסול הוא מצד הכתיבה עצמה.</ref>. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:08, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
דתיהוייין, דתיצבייין, שלשה יודי"ן רצופין (גיטין פה,ב). ונהגו לכתבם בחמשה יודי"ן: דיתיהוייין, דיתיצבייין (תוס',רא"ש). הגה: ויש לכתוב הכל בשיטה אחת: דיתיהוייין, דיתיצבייין; אבל אם כתב די בשיטה אחת, והשאר בשיטה שניה, יש פוסליןא (מהרי"ו ומהרי"ל, כן הוא בסדרים בשמם).
א. בשתי שיטין: מהרי"ו, המהרי"ל והרמ"א פוסלים. הב"ש ביאר שדבר שמשנה את משמעות הגט פוסל אע"פ שהוא בטופס, ומ"מ הח"מ הכשיר בדיעבד מטעם אחר, שהרי הרא"ש כתב שאלו שתי מילים שונות, וא"כ רק לכתחילה יש לכותבם בשיטה אחת להורות שמשמעות הענין סובל גם תיבה אחת, ומהב"ש משמע שמסכים עם הרמ"א[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אולם צ"ע כי הב"ש בסע' מא לגבי "הרי את מותרת לכל אדם" ביאר שצריך להיות בשיטה אחרת רק כדי שבזמן קריאת הגט לא יפסיק בין המילים והשומע יסבור שלא התירה לכל אדם, ולפי"ז לא נראה שהגט פסול בדיעבד, ויתכן שדוקא שם נימק כך אך אצלנו זהו טעם אחר והפסול הוא מצד הכתיבה עצמה.