פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכו ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:08, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכו ז

סעיף ז[עריכה]

אם השנה מעוברת, יכתוב באדר ראשון: לירח אדר ראשון, ובשני יכתוב: לירח אדר השני (מרדכי וטור מנדרים סג,א). (ואם כתב באדר הראשון: אדר סתם, כשר. אבל אם כתב בשני סתם, הגט פסול (ב"י בשם הרא"ש והר"ן). ומלת ראשון יכתוב מלא וי"ו (מ"כ בתיקון). ניסן מלא; אייר, בשני יודי"ן (הכל בסדר); ואם כתב בחד יו"ד, פסול, אם לא בשעת הדחקא (ת"ה סימן רל"ג). ויש נמנעין ליתן גט באייר, אך במקום הדחק נותנין וכותבין בב' יודי"ן. סיון, מלא יו"ד (גם זה בסדר גיטין). תמוז, מלא וי"ו. אלול, מלא וי"ו. תשרי, בחד יו"ד. מרחשון, חד וי"ו. (דברי הרב). כסלו, חסר יו"ד (ת"ה סימן רל"ג) ועיין למטה סעיף כ"ג וכ"ד).

סתם אדר: נדרים סג,א: תניא אדר הראשון כותב אדר הראשון, אדר שני כותב אדר סתם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אדר הראשון כותב סתם, אדר שני כותב תיניין.

רא"ש,ר"ן: הלכה כר' יהודה שסתם אדר הכוונה לראשון.

רמב"ם: הלכה כר"מ. כך הבינו הב"ח והב"ש, ולפי הח"מ אף הרמב"ם פסק כר' יהודה.

מרדכי,טור,שו"ע: לכתחילה יש לפרט בשני האדרים ולא לכתוב אדר סתם.

רמ"א,ח"מ,ב"ש: ובדיעבד כר' יהודה כשר. לפי שכן דעת רוב הפוסקים, והח"מ סובר שגם הרמב"ם סובר כך שסתם אדר הכוונה לראשון אלא שכשנודר עד סוף אדר הכוונה לסוף אדר שני.

ב"ח: אם ידע שיש אדר שני הוי ספק גט. משום שהרמב"ם פוסק כר"מ שהרי כתב לגבי נדרים שהנודר עד סוף אדר נאסר עד סוף אדר שני, והשו"ע יו"ד רכ,ח לגבי נדרים חשש לדבריו והביא גם את שיטתו. הב"ש תירץ שדוקא בנדרים החמיר משום שאסור מהתורה אולם כאן גט מאוחר פסול מדרבנן, והלכה כרוב הפוסקים. וכאמור, הח"מ חילק ששם דוקא בגלל שאמר עד סוף אדר נאסר עד סוף אדר השני.

א. אייר: תרוה"ד,רמ"א: יש לכתוב בשתי יו"דין ואם כתב באחת פסול אם לא בשעת הדחק. תרוה"ד,ב"ש – אם נודע תיכף יתן גט אחר אך אם נודע אח"כ לא צריך גט אחר. הב"ש מבאר שלמרות שבשאר פסולים פסול גם לאחר זמן כאן אין זה פסול ממש.

מהרי"ל: יש לכתוב שני גיטין, אחד ביו"ד אחת ואחד בשתיים. ב"ש – הרמ"א השמיט שיטתו משום שסובר בסי' קכט,יט שרק בשעת הדחק נותנים שני גיטין וא"כ כבר עדיף לתת גט אחד בשתי יו"דין ולא לחשוש ליו"ד אחת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.