פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד כ

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:55, 18 במרץ 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד כ סעיף כ - כיצד ממזרים יכולים להיטהר

המשנה בקידושין (סו, ב) קובעת שבמציאות שקידושין לא תופסים עם אשה עם הולד כמותה, ומבארת שהכוונה לשפחה וגויה. רבי טרפון בגמרא כותב שזוהי דרך של ממזרים להיטהר, אם הם יתחתנו עם שפחה והבנים ישתחררו. אמנם רבי אליעזר חלק עליו, אך משמע שהלכה כרבי טרפון.

רמב"ם, טור, ר"ן: ממזר שנושא גויה הולד גוי, ואם יתגייר הוא ישראל כשר. כך גם אם הוא נושא שפחה, הולד עבד ואם ישתחרר הוא יהיה כשר לבוא בקהל. לכן ממזר לכתחילה נושא שפחה, כדי שבניו ישתחררו ויהיו מותרים בישראל.

☜ כך פסק השו"ע, והוסיף שהשפחה צריכה לקבל על עצמה מצוות ולטבול לשם עבדות (על פי רבנו ירוחם).


⦿ כיצד מותר לממזר לשאת שפחה?

ר"ת: אמנם ממזר מחוייב בכל המצוות שבתורה ושפחה אסורה על ישראל מדאורייתא, אך לממזר התורה התירה. לומדים זאת מכך שהתורה נקטה בלשון "לא יהיה קדש" לגבי שפחה, וממזר שיצירתו בעבירה הוא קדש ועומד.

רמב"ם: איסור שפחה הוא מדרבנן, וחכמים לא גזרו במקום שיכול לטהר את בני הממזר.

⤶ נפקא מינה בין הטעמים (היכל שלמה):

א. נישואי ממזרת וגוי. בממזרת וגוי הולד יהיה ממזר, והנישואין לא יועילו להכשיר (רי"ף ורא"ש). ממילא, לרמב"ם אין היתר לנישואין כאלה, ואילו לר"ת אין בהם איסור (ח"מ וב"ש).

ב. נישואי ממזר ושפחה כשאינם ראויים להוליד. אם הממזר סריס או שהשפחה איילונית, לרמב"ם אסור להם להינשא, ולר"ת מותר (היכל שלמה, ופשוט).

ג. נישואי ספק ממזר ושפחה. לרמב"ם יש מקום שמותר, מכיוון שגם ספק ממזר צריך תקנה לזרעו (וכ"כ הרדב"ז והזרע אברהם ), ולר"ת אסור מכיוון שספק ממזר הוא לא קדש ועומד (וכ"כ רש"ך, החיד"א ועוד).

ד. נישואי גר עמוני ושפחה. לרמב"ם יש להתיר כדי להכשיר את זרעו, ולר"ת אסור מכיוון שיצירתו לא בעבירה ואינו 'קדש' (ב"ש בס"ק לה, אך בפת"ש כתב שיש חולקים על כך).

ה. שפחה לנתין. לרמב"ם אפשר שמותר, ולר"ת אסור (ב"ש ס"ק לד, וח"מ ס"ק סד).