פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד יב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:16, 14 באפריל 2019

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד יב

סעיף יב

לאחר ששחררו רבו, הרי הוא כישראל לכל דבר (משנה קידושין סח,א). הפקירו רבו או שהניח לו רבו תפילין או שהיה רבו שליח צבור וקראו לעלות לקרות בתורה או שהשיאו רבו ישראלית, אינו מותר בבת ישראל עד שיכתוב לו גט שחרור, ואעפ"כ חוששין לקדושיו^א (גיטין מ,א ע"פ רמ"ה). ויש מי שאומר דאפילו לא השיאו רבו, אלא שהוא נשאה לפני רבו, חוששים לקידושיו^ב (טור). (וכל שכן אם הוא נשא שפחתו, דחוששין לקדושיו) (טור).

א. המפקיר עבדו/קראו לתורה/השיאו ישראלית:

גיטין לט,ב: עבד שנשא את בת חורין בפני רבו – יצא לחירות [גי' רי"ף,רמב"ם,רא"ש - ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו שטר שחרור].
רא"ש,ב"ח: מכך שלא נאמר שאסור באשתו עד שישחררנו מוכח שודאי אומדן הדעת הוא ששחררו ומותר בבת חורין, ומצריכים אותו בגט שחרור רק שמא יאמר האדון שלא שיחררו.

רמ"ה,שו"ע,ח"מ: אסור לכתחילה ובדיעבד ספק מקודשת. לענין איסור לא הולכים אחר אומדן הדעת.

ב. נשאה לפני רבו: גמרא: הכא במאי עסקינן בשרבו השיאו אשה.

רי"ף,רא"ש,טור ורמ"א יו"ד: דוקא כשרבו השיאו יצא לחירות ולא כשנשא מעצמו בפני רבו.

טור כאן: אף אם נשא מעצמו הריהו משוחרר ותופסים הקידושין. הב"י תמה ויישב שאולי כוונתו שכאן לענין איסור אשת איש חוששים שלולא שחררו לא היה מניחו לעשות איסור, ולכן קידושיו תופסים מספק, ומ"מ אסור לשהות עימה עד שישחררנו. וסיים שמ"מ דבריו סתומים.
שו"ע: אם השיאו רבו חוששים לקידושיו ויש מי שאומר שאפילו נשאה לפני רבו. הב"ש תמה שכאן הרמ"א לא השיג ואילו ביו"ד פסק כרא"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד יב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|יב}}
-{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד יב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|יב}}
+==סעיף יב==
-[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
-סעיף יב - שחרור עבד ע"י נישואין
+לאחר ששחררו רבו, הרי הוא כישראל לכל דבר (משנה קידושין סח,א). הפקירו רבו או שהניח לו רבו תפילין או שהיה רבו שליח צבור וקראו לעלות לקרות בתורה או שהשיאו רבו ישראלית, אינו מותר בבת ישראל עד שיכתוב לו גט שחרור, ואעפ&quot;כ חוששין לקדושיו'''<sup>א</sup>''' (גיטין מ,א ע&quot;פ רמ&quot;ה). ויש מי שאומר דאפילו לא השיאו רבו, אלא שהוא נשאה לפני רבו, חוששים לקידושיו'''<sup>ב</sup>''' (טור). (וכל שכן אם הוא נשא שפחתו, דחוששין לקדושיו) (טור).
-בגמרא במסכת גיטין {{#makor-new:גיטין לח ב|בבלי-גיטין|לח|ב}} נפסק שהמפקיר עבדו יצא לחרות, כך גם אם הניח לעבד תפילין, ומשמע שיוצא לחרות גם אם הרב העלה את העבד לתורה. בהמשך שם נאמר שאם רבו השיאו ישראלית הוא משתחרר, וק"ו אם הרב לקח את שפחתו לו לאשה.
+א. המפקיר עבדו/קראו לתורה/השיאו ישראלית:
-בכל המקרים שהעבד יוצא לחירות, כופים את רבו לכתוב לו גט שחרור ([[רי"ף]], [[רמב"ם]], [[רא"ש]] ועוד).
+<blockquote>גיטין לט,ב: עבד שנשא את בת חורין בפני רבו – יצא לחירות [גי' רי&quot;ף,רמב&quot;ם,רא&quot;ש - ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו שטר שחרור].
+'''רא&quot;ש,ב&quot;ח''': מכך שלא נאמר שאסור באשתו עד שישחררנו מוכח שודאי אומדן הדעת הוא ששחררו ומותר בבת חורין, ומצריכים אותו בגט שחרור רק שמא יאמר האדון שלא שיחררו.
+</blockquote>
+'''רמ&quot;ה,שו&quot;ע,ח&quot;מ''': אסור לכתחילה ובדיעבד ספק מקודשת. לענין איסור לא הולכים אחר אומדן הדעת.
-⦿ האם העבד צריך גט שחרור לפני הנישואין?
+ב. נשאה לפני רבו: '''גמרא''': הכא במאי עסקינן בשרבו השיאו אשה.
-◄ [[רא"ש]] ו[[טור]]: עבד יכול להתחתן לפני שהוא מקבל גט שחרור. כופים את רבו לתת גט רק כדי שתהיה לעבד ראיה שהוא השתחרר, אך הוא יכול כבר להתחתן כי יש לנו אנן סהדי ששחרר אותו.
+'''רי&quot;ף,רא&quot;ש,טור ורמ&quot;א''' יו&quot;ד: דוקא כשרבו השיאו יצא לחירות ולא כשנשא מעצמו בפני רבו.
-	☜ כך פסקו ה[[רמ"א]] (יו"ד רסז, נח) ו[[ב"ח]].
+<blockquote>'''טור''' כאן: אף אם נשא מעצמו הריהו משוחרר ותופסים הקידושין. '''הב&quot;י''' תמה ויישב שאולי כוונתו שכאן לענין איסור אשת איש חוששים שלולא שחררו לא היה מניחו לעשות איסור, ולכן קידושיו תופסים מספק, ומ&quot;מ אסור לשהות עימה עד שישחררנו. וסיים שמ&quot;מ דבריו סתומים.
-◄ [[רמ"ה]]: אין לעבד להתחתן לפני שרבו נתן לו גט שחרור, ואם עבר והתחתן חוששים לקידושין.
+'''שו&quot;ע''': אם השיאו רבו חוששים לקידושיו ויש מי שאומר שאפילו נשאה לפני רבו. '''הב&quot;ש''' תמה שכאן '''הרמ&quot;א''' לא השיג ואילו ביו&quot;ד פסק כרא&quot;ש.
+</blockquote>
+'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
-☜ כך פסק ה[[שו"ע]] אצלנו.
+[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
+[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
-⦿ כשהעבד התחתן מעצמו
-◄ [[טור]]: גם כשהעבד נושא ישראלית מעצמו, אם רבו לא מוחה בו הוא השתחרר.
-☜ כך פסקו ה[[ב"ח]] ו[[מהרש"ל]].
-◄ [[רי"ף]], [[רא"ש]], ו[[טור]] ב[[יורה דעה]] (סימן רסז): כשהעבד נושא אשה מעצמו הוא לא משתחרר, אלא רק אם אדוניו משיא לו.
-⤶ [[ב"י]]: ניתן לדחוק וליישב את הסתירה בדברי הטור שאם נשא אשה מעצמו לא השתחרר, אך חוששים לאיסור אשת איש והקידושין ספק תופסים. אך עדיין כתב שדברי הטור סתומים ביותר. הב"ח יישב את הסתירה וכתב שרבו יכול למחות בו גם לאחר מכן ולחזור להשתעבד בו, אך אם גם אחר כך הרב לא ערער, העבד משתחרר.
-☜ [[שו"ע]]: יש מי שאומר שאפילו אם התחתן בעצמו בפני רבו, חוששים לקידושין.

פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד יב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:16, 14 באפריל 2019

סעיף יב

תפריט ניווט

חיפוש