פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו
לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכםא ולהשיא בתו לתלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור, לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות ואל ישיא בתו לעם הארץ (פסחים מט,ב). הגה: ועל בנותיהן הוא אומר: ארור שוכב עם בהמה. וכל זה בעם הארץ שאינו מדקדק במצותב (טור). ומצוה לאדם שישא בת אחותו (גמרא בסנהדרין וביבמות). וי"א אף בת אחיו (הרמב"ם פ"ב דהלכות איסורי ביאה).
א. בת ת"ח: ברכ"י – אף לדעת מהרי"ו שבזה"ז אין דין ת"ח לכמה עניינים, לענייננו נוהג דין ת"ח, ולא המדרש עיקר אלא המעשה שיהיה רשום ביראת חטא כחכמי דורו החשובים והכל לשם שמים.
בת עם הארץ: ט"ז,ברכ"י – אם הבת מבינה שהעוסק בתורה יועיל לה בעולם הזה ובעולם הבא אין איסור בכך שאביה עם הארץ, משום שלא תמשכנו לעסוק בסחורה. וסיים הברכ"י שבלאו הכי אין העולם נזהרים בזה.
ב. עם הארץ: הטור כתב שמדובר דוקא בעם הארץ החשוד לעבור להכעיס, ומקורו מהרא"ש שכתב לגבי "עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים" שמדובר בכך, אולם הב"י חלק וכתב שלענייננו מספיק שאינו בקיא בדקדוקי מצוות, וכך כתב הרמ"א.
אשה ששמה כשם אימו: צוואת ר' יהודה החסיד: לא ישאנה.
נו"ב: צוואתו היתה רק לזרעו.
חכ"א: האיסור הוא דוקא כשהשמות זהים שלושה דורות.
חת"ס: התיר להשיא לבחור בן טובים ששמו כשם חמיו משום שיש כאן זכות התורה ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, אולם במקרה שלא היתה זכות התורה העיד עליו הכרם שלמה שהורה לשנות שם החתן ובכך בטל החשש.
מתוך הספר יאיר השולחן