פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א ט: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
סעיף ט - נשיאת שתי נשים | סעיף ט - נשיאת שתי נשים | ||
בגמרא במסכת יבמות {{#makor-new:יבמות סה א|בבלי-יבמות|סה|א}} נחלקו [[רבי אמי]] ו[[רבא]] האם אדם יכול לשאת אשה בנוסף לאשתו. רבי אמי אומר שאם נשא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה, ואילו רבא סובר שמותר לאדם לשאת עוד נשים אם יש לו אפשרות לפרנס את כולן. | |||
◄ [[בעל התרומה]]: הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה. | ◄ [[בעל התרומה]]: הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
⦿ שלא לשאת יותר מארבע נשים | ⦿ שלא לשאת יותר מארבע נשים | ||
בגמרא שם (מד,א) מובא שחכמים משיאים לאדם עצה טובה, שלא ישא יותר מארבע נשים. טעם הדבר הוא כדי שלכל אחת מהם תגיע עונה לפחות פעם בחודש. | |||
[[טור]] ו[[שו"ע]]: חכמים נתנו עצה טובה שלא לשאת יותר מארבע נשים, כדי שלכל אחת תהיה עונה בחודש. כשיש תקנה שלא לשאת יותר מאחת, הולכים אחרי המנהג (ריטב"א ונימוקי יוסף: כי על דעת זה היא התחתנה איתו. ממילא, אם היא מסכימה מותר - ח"מ, ב"ש ובאר היטב). | [[טור]] ו[[שו"ע]]: חכמים נתנו עצה טובה שלא לשאת יותר מארבע נשים, כדי שלכל אחת תהיה עונה בחודש. כשיש תקנה שלא לשאת יותר מאחת, הולכים אחרי המנהג (ריטב"א ונימוקי יוסף: כי על דעת זה היא התחתנה איתו. ממילא, אם היא מסכימה מותר - ח"מ, ב"ש ובאר היטב). | ||
⤶ [[דרכי משה]]: כל זה נכון במקום שלא התקבל חדר"ג (בסעיף י), אבל במקום שהתקבל החרם אפילו כשהראשונה מסכימה אסור. | ⤶ [[דרכי משה]]: כל זה נכון במקום שלא התקבל חדר"ג (בסעיף י), אבל במקום שהתקבל החרם אפילו כשהראשונה מסכימה אסור. | ||
גרסה מ־21:54, 11 באפריל 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר א ט סעיף ט - נשיאת שתי נשים
בגמרא במסכת יבמות יבמות סה א נחלקו רבי אמי ורבא האם אדם יכול לשאת אשה בנוסף לאשתו. רבי אמי אומר שאם נשא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה, ואילו רבא סובר שמותר לאדם לשאת עוד נשים אם יש לו אפשרות לפרנס את כולן.
◄ בעל התרומה: הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה.
◄ רי"ף, רמב"ם, רא"ש וטור: אדם יכול לשאת כמה נשים על אשתו, אם יכול לפרנס את כולן, הראשונה לא יכולה לדרוש את כתובתה או מטלטלים לאחריות הכתובה - ריב"ש.
☜ כך פסק השו"ע.
⤶ ח"מ וב"ש: כשאין לו אפשרות לפרנס את כולן אך הן מוחלות, יש להסתפק בדבר ונראה שרשאי לישא (אך ביבמה בי"ד צריכים לייעץ לה שלא תנשא - ב"ש).
⦿ שלא לשאת יותר מארבע נשים
בגמרא שם (מד,א) מובא שחכמים משיאים לאדם עצה טובה, שלא ישא יותר מארבע נשים. טעם הדבר הוא כדי שלכל אחת מהם תגיע עונה לפחות פעם בחודש.
טור ושו"ע: חכמים נתנו עצה טובה שלא לשאת יותר מארבע נשים, כדי שלכל אחת תהיה עונה בחודש. כשיש תקנה שלא לשאת יותר מאחת, הולכים אחרי המנהג (ריטב"א ונימוקי יוסף: כי על דעת זה היא התחתנה איתו. ממילא, אם היא מסכימה מותר - ח"מ, ב"ש ובאר היטב).
⤶ דרכי משה: כל זה נכון במקום שלא התקבל חדר"ג (בסעיף י), אבל במקום שהתקבל החרם אפילו כשהראשונה מסכימה אסור.