פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
 
(Added yair hashulchan's seif.)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר א ז|שולחן-ערוך-אבן-העזר|א|ז}}
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר א ז|שולחן-ערוך-אבן-העזר|א|ז}}
==סעיף ז==
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]


סעיף ז - פו"ר בגר שהתגייר
היו לו בנים כשהיה עובד כוכבים, ונתגייר הוא והם'''<sup>א</sup>''', ה&quot;ז קיים מצוה זו. אבל אם היו לו בנים כשהוא עבד, ונשתחרר הוא והם, לא קיים מצוה זו עד שיוליד אחר שנשתחרר (יבמות סב,א).


הגמרא שם מביאה שרבי יוחנן סובר ש[[גוי]] שהיו לו ילדים והתגייר, קיים בהם פו"ר. אמנם [[ריש לקיש]] חולק עליו, אך הלכה כ[[רבי יוחנן]]. הגמרא מוכיחה את דברי רבי יוחנן מפסוקים המורים על כך שיש ייחוס לגוים.
א. כשהבנים לא התגיירו: '''רמב&quot;ם,רא&quot;ש,שו&quot;ע''': לא קיים.


[[טור]] ו[[שו"ע]]: [[גר]] שהתגייר עם בניו ביחד, קיים בהם את מצוות פרייה ורביה.  
'''שו&quot;ת מהרי&quot;ל''': קיים. '''הח&quot;מ והב&quot;ש''' הביאוהו.


⤶ מהרי"ל ותוס': אפילו אם בניו לא התגיירו עמו, קיים פו"ר.
'''מתוך הספר יאיר השולחן'''


 
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
⦿ פו"ר בעבד שהשתחרר
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
 
באותו המקום רב אומר שלכו"ע לא מקיים פו"ר בילדים שנולדו לו כשהיה עבד, כי אין לעבדים ייחוס.
 
[[טור]] ו[[שו"ע]]: עבד שהשתחרר עם בניו לא קיים בהם פו"ר.

גרסה מ־17:12, 14 באפריל 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר א ז

סעיף ז

היו לו בנים כשהיה עובד כוכבים, ונתגייר הוא והםא, ה"ז קיים מצוה זו. אבל אם היו לו בנים כשהוא עבד, ונשתחרר הוא והם, לא קיים מצוה זו עד שיוליד אחר שנשתחרר (יבמות סב,א).

א. כשהבנים לא התגיירו: רמב"ם,רא"ש,שו"ע: לא קיים.

שו"ת מהרי"ל: קיים. הח"מ והב"ש הביאוהו.

מתוך הספר יאיר השולחן