פרשני:ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין:צדקת הצדיק א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין:צדקת הצדיק א

כשהאדם מתחיל את עבודת ה' שלו, הוא צריך לעשות זאת במהירות. כך נעשה גם בפסח מצרים, שאז התחילו עם ישראל את עבודת ה' וזו היתה המצווה הראשונה שנצטוו בה[1]. חלק מהציווי על הפסח היה שיאכל בחפזון, מה שאין כן בפסח דורות שאינו צריך להיאכל בחפזון, היות והוא כבר לא הכניסה לעבודת ה'. הביאור לכך הוא משום שברגע ההתחלה, האדם צריך להתנתק מן התאוות הגשמיות של העולם הזה המחוברות אליו וכובלות אותו. ברגע שמתעורר בו הרצון להתחיל בעבודת ה', אז הוא צריך להזדרז ולנסות להתנתק מהם כמה שיותר מהר, ולנצל את הרגע. בהמשך עבודתו יוכל האדם שוב להמשיך לעבוד במתינות ולאט, היות והוא כבר מחובר אל הקודש, כמו שמצאנו בפסח דורות שלא נצטוו על החפזון.

  1. רבי מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים" (יחזקאל טז ח). הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו ולא היה בידם מצות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו שנאמר... ואת ערום ועריה וגו' ערום מכל מצות נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך..." (בא - מסכתא דפסחא ה ד"ה והיה לכם).